הלכות חז"ל

שלום וברכה,

אף אחד לא טעה, וגם אין מה לטעות בדבר, שהרי מעשה קידושין של מתגייר עם אמו מעולם לא הותר בהלכה.

חשוב להבין שחז"ל לא תיקנו הלכה חדשה בנושא הזה, אלא גילו לנו את ההלכה המקובלת מדורי דורות שרצתה התורה לאסור על ידי החכמים. פירוש הדבר שגם משה רבינו ובית דינו, וגם יהושע בן נון ובית דינו - היו אוסרים על גוי להתחתן עם אמו. לא שפעם היה מותר ועכשיו אסור. אלא תמיד היה אסור מדרבנן, שהרי הקידושין נעשים על פי "דת משה וישראל", ובכל דור היו הרבנים מדריכים על פי התורה הקדושה מזמן דור המדבר.

התורה עצמה מינתה את החכמים עוד בדור המדבר להדריך את העם על פי התורה, ופסקה: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא). ראה בהרחבה:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה. התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. 

ולעצם העניין:

רצתה התורה לגלות לנו דבר חשוב מאין כמותו, שבעצם מעשה הגיור הגוי נעשה לאדם חדש, ומקבל נשמה יהודית משמים, והוא כעת ברייה חדשה בעולם שאינו מיוחס עוד לאביו ואמו הגויים. זאת האמת לאמיתה. על כן נתנה התורה לחכמים לאסור משום מראית-עין וחשש של פריצות מעשה של קידושין עם אמו או אחותו הקודמים, אך זאת רק לאחר שכבר גילתה התורה את האמת הרוחנית שהגוי הפך לאדם חדש שאינו מיוחס עוד למשפחתו הקודמת (אילו התורה עצמה היתה אוסרת זאת, היה מוכח ממנה שהמתגייר עדיין מיוחס לאביו ולאמו הגויים, ולא הפך לישראלי לכל דבר ועניין! ולדבר זה היה השלכות חמורות כלפיו ולצאצאיו שהיו תמיד נחשדים כמקצת גויים. על כן התורה התירה לגמרי מצד המציאות מתוך כוונה ומטרה שהחכמים יאסרו בפועל כל מעשה של קידושין שנוגד את דרכה המוסרית). מכאן שהתורה והחכמים הלכו תמיד ביחד מזמן מתן תורה, כך רצה הקב"ה להנחיל את מצוותיו עם תקנות החכמים לעם.

בברכה,

דניאל בלס