למה בני ישראל היו עבדים במצרים?

הירידה מצרימה היתה גזרה לפני הבורא בלא קשר לחטא מסוים, וכפי שנגזר בברית בין הבתרים לאברהם אבינו, ידעתי כי גר יהיה זרעך ועבדום ועינום ארבע מאות שנה. ישנן כמה סיבות לענין זה, אך הנקודה העיקרית שזרע האבות צריך היה לעבור בירור וצירוף כדי שיהיה זך ונקי מנקודות רעות ויהיה ראוי לצאת ברכוש גדול בגשמיות וברוחניות ולקבל את התורה ולהיות עם השם לנצח, זה נעשה דוקא במצרים שהם האומה השפלה ביותר ובמקום הקשה ביותר, עם המלך הקשה ביותר.

כך שעם ישראל הגיע למצב של כמעט כיליון רוחני וגשמי עד שנשאר על הנקודה היחידה של האמונה הטהורה (הדברים עמוקים וישנם ספרים שלמים בביאור הענינים וסביב זה סובב ליל הסדר ועוד הרבה מצוות, וכאן רק נציע את השורש במילים סתומות) ואז נגלה עליהם מלכו של עולם וגאלם, כל הגלויות שאנו עוברים במהלך הדורות הם המשך של גלות מצרים (כיוון שיצאו קודם הזמן), וביאור הענין הוא שמעשי אבות סימן לבנים, ואבותינו ומעשיהם כפי שמפורט בתורה הם לא היסטוריה, אלא מציאות כמו שורש שמתגלה בהרחבה בענפים שזה אנו בני ישראל. וכמו שהם יצאו ברכוש גדול, כך אנו נזכה להושע ולגלות כבוד השם לעולם.