מהי אהבה טהורה ואמיתית?

לכבוד השואלת, 

"האם הרצון שלי בסיפוק צרכים משלי אומר שמדובר באהבה שאינה טהורה ותלויה בדבר?"

תשובה: הקב"ה ברא כל אדם עם צרכים, הן הגבר והן האשה. 

כל אחד צריך לתת אבל גם צריך לקבל. 

כאשר הכוונה בקבלה הוא כדי לספק את הצורך האישי כדי לתת אח"כ יותר, אין קבלה זו נקראת "לקיחה" אלא "נתינה" - מכיון שהיא נעשית לצורך הנתינה. (ובלשון הלימוד  תורה זה נקרא: "מקבל על מנת לתת".) אבל בסופו של דבר חייב כל אחד גם לקבל.

~~~

לכן  זה לא מדוייק מה שכתבת: "אהבה אמיתית היא נתינה ולא קבלה. כלומר מתן אהבה ללא ציפייה ורצון לסיפוק הצרכים מהשני." כי באמת כן צריכים לצפות שהזולת יספק גם את צרכי הנותן. רק שהכונה היא בענין אהבה אמיתית ואהבה טהורה, שכאשר המקבל מקבל את מילוי צרכו, שלא תהא כוונתו רק על עצמו, וכמו איגואיסט; אלא שכוונתו תהיה  שהוא רוצה להתמלא לא רק לצרכי עצמו, אלא בכדי שבכך יהיה לו הכח לתת יותר. 

~~

לכן מה שאת כותבת שאין את מקבלת את סיפוקך, יתכן שהטעם הוא מפני שאת תמיד עסוקה בנתינה. ובאמת, חייב להיות שחלק גדול מן הזמן את תהי עסוקה גם בקבלה בשביל עצמך ומילוי צרכך. ובכל זאת האהבה נשארת טהורה אם כוונתך בקבלה היא שעל ידי  זה תוכלי לתת עוד יותר. 

2. "האם עצם הדרישה שלי אומרת שאינני מבינה מהי אהבה אמיתית?"

תשובה: לא. עצם הדרישה שלי למילוי צרכך היא טבעית ומחוייבת, וחייב הצורך לבוא על סיפוקו. אמנם אותה האהבה בעצמה יכולה עדיין להיות טהורה לגמרי על ידי שהכונה תהיה כדי לתת וכנ"ל. 

בברכה, 

רב נחום