אמונה
שאלות באמונה שמעכבות את ההתקדמות שלי.
- כ"ב ניסן התשע"ז
שאלה
שלום כבוד הרב , אני מתחזק מאוד ודווקא עכשיו שאני התקופת התחזקות גבוהה תקפו אותי מספר שאלות באמונה שמפריעות לי לעלות עוד שלבים למעלה ואיימות להפיל אותי , אשמח אם תעזור לי כדי שאוכל להמשיך להאמין ולהתחזק 1) מסופר בתורה על עץ הדעת והחטא , אבל אמרו חכמינו שכל תכלית הבריאה היא התורה ועם ישראל ושה' יכרות ברית עם אברהם אבינו , אם כן , חטא האדם הראשון היה בלתי נמנע כי כל התכלית זה עם ישראל ? וזה אומר שלאדם הראשון לא הייתה בחירה חופשית ? 2) אם הבנתי נכון ,ישנה מחלוקת במשנה על מתי נברא העולם , בתשרי או ניסן , ישנו מדרש אם אני לא טועה , שאומר שבניסן עלה במחשבה ובתשרי נברא , מה הגיון ? ה' לא חושב מחשבות שתלויות בזמן הוא יודע הכל בכל רגע ולא תלוי בזמן 3) נאמר שה' נותן לאדם הזדמנות לחזור בתשובה , ה' יודע אם בסופו של דבר האדם יחזור או לא , אז למה הוא מחכה מלכתחילה אם הוא יודע שהוא לא יחזור בסוף וזה גם עולה בעניין הזיווג , שבשביל מה לזווג אנשים ולחכות שאחד מהם יתחזק או יתחלש אם הוא יודע שלא ? 4) חבר ניסה להקשות עליי , מאיפה לנו לדעת שה' הוא לא בעצם חייזרים שבאו בהר סיני ובעצם בראו את כולנו והכל זה התגלות שלהם בחיים , וגם אם יש להם בורא , אנחנו לא יודעים אותו פשוט 5) אני מבין את ההסבר שכל התכלית שלנו היא כדי להיטיב לנו , אבל לא קל לי להתחבר לזה לגמרי כי מה יוצא לה' מזה , וגם אם ה' לא תלוי בכלום , אם הוא לא היה נותן ומשפיע משהו היה פוגע בעצם הטוב המוחלט שלו , מה שיוצר אצלו חסרון ואין בזה הסתדרות עם הרעיון של חסר חסרון 5) פרדוקס האבן מזווית אחרת מבחינתי , ה' לא יכול לברוא יישות גדולה וחזקה מימנו , זה לא פוגע בכל יכולותו ? אשמח כבוד הרב אם תשיב לכל שאלה בנפרד כדי שאוכל לסדר את התשובות בראש אני מבין שאלה שאלות קשות , אבל כל רצוני הוא להתחזק ולדעת את ה' בלב שלם
תשובה
לכבוד השואל,
1. ראה בספר דעת תבונות לרמח"ל, שאילולא חטא אדם הראשון, היו כל נשמות ישראל כלולים בו והיתה כבר מגיע הגאולה אחרי עמידתו באותו נסיון.
נמצא שמציאות נשמות ישראל כנפרדים, והברית עם אברהם אבינו, היו ביטוי לתיקון שהיה צריך להיעשות בעולם רק אחרי שכבר חטא אדם הראשון.
אבל לפני כן הכל היה יכול להתקיים דרך בחירתו הטובה של אדם הראשון. לכן היה לאדם הראשון בחירה חופשית מוחלטת.
2. המחלוקת בין התנאים מתי נברא העולם נמצאת בגמרא ראש השנה (דף י:).
כדי להסביר שבאמת "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (כלומר, ששני הדעות שהביעו התנאים הקדושים הם אמיתיים, רק שכל אחד רצה להשמיע לנו נקודה השקפתית שונה) מפרש לנו האר"י ז"ל, שבתשרי עלה במחשבה להבראות, ולמעשה נברא העולם בניסן.
כמובן שאין דברי האר"י ז"ל אלו מובנים בפשטותם. הקב"ה אינו חושב מחשבות כמו שאנו חושבים, וכמו שמבואר בפירוש בפסוק: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" (ישעיהו נה - ח).
אלא הכונה על דרך שאמרו חז"ל "בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין" (רש"י בראשית א-א).
והכונה בזה על פי השקפה: שעיקר בריאת העולם היתה בשביל שהבריות יעשו את מה שמוטל עליהם כפי מידת הדין לגמרי, ובזה יזכו מכח מעשיהם לחלקם ושכרם בעולם הבא. אבל "ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים", כלומר, ראה מלכתחילה (לא שחשב בדרך אחד ואח"כ שינה או התחרט ח"ו) שהבריות לא יוכלו לעמוד ולהצליח ולזכות לשכר הצפון להם לעתיד על ידי מעשיהם אם הקב"ה ידקדק עמהם לפי מידת הדין לגמרי, ולכן הנהיג הבורא את עולמו שיהא הדין משולב עם רחמים. וככה יוכלו כל הבריות לזכות לתיקונם.
חודש תשרי מרמז על "עיקר מחשבת העולם", כלומר, מה שהתכלית "היתה ראויה וצריכה להיות": שהבריות יזכו לשכר שלהם בדרך מידת הדין לגמרי. ולכן יש הרבה מצוות שחייבים היהודים לעשות בתשרי, כי הוא חודש של דין, ואז חייב ההשפעה לבוא לגמרי דוקא מהם.
חודש ניסן מרמז על האיך שהקב"ה ברא את העולם למעשה: ששיתף מידת הרחמים יחד עם מידת הדין הגמור. לכן חודש ניסן הוא חודש של רחמים, ועיקר ההשפעות בניסן הוא מאת הבורא עולם ליהודים, כלומר ממנו יתברך, ואפילו שלא מצד הדין ורק לפי המצוות שלהם אלא הוא יותר בדרך "נס".
וזהו כוונת "בתשרי עלה במחשבה" - לא שהקב"ה חושב כמונו, אלא חודש תשרי קשור לעיקר כוונת הבריאה , שזה נקרא "עלה במחשבה" - להתנהג במידת הדין הגמור; ובחודש ניסן נברא העולם למעשה, כלומר, שלמעשה מנהג הקב"ה עם עולמו בשיתוף מידת הרחמים ביחד עם מידת הדין הגמור.
3. שאלתך זו נוגע לסתירה בין ידיעת הבורא לבין בחירת האדם; ראה דברי הרמב"ם בזה, בהלכות תשובה פרק ה' .
והיוצא מן הדברים שם, שזהו מיסודות התורה המסורים לנו: שנאמין גם בידיעת הבורא - שהבורא יודע כל מה שעתיד לקרות, וגם בבחירת האדם - שיש לאדם בחירה חופשית מוחלטת שאינה נשפעת כלל על ידי ידיעת הבורא [וכמבואר ברמב"ם שם].
ואע"פ שנראה לנו - כפי דעתינו כ"נבראים" - ששני הדברים האלו עומדים בסתירה אחד לשני, ונראה לנו שדבר זה לא יתכן כלל, מכל מקום לפי האמת אין הדבר כן אלא הוא רק פארודוקס (דבר שנראה כסתירה, אבל באמת יש לו יישוב, רק שאנו לא משיגים את יישוב הדברים; אבל באמת שני הדברים אמיתיים. ולכן נצטווינו להאמין בשניהם, ואע"פ שלא נוכל להשיג את יישוב שני דברים אלו בשכלינו (חובות הלבבות, שער עבודת האלוקים, סוף פרק ח').
לכן, זה שהשם יודע מה שיהיה לעתיד אינו משפיע כלל על בחירת האדם. לכן לאדם ניתן את כל הזמן הדרוש לו שיהיה בשבילו בחירה שלימה ואמיתית, ובלי שיושפע כלל לאיזה צד לבחור בו, ותהיה הבחירה רק מן האדם עצמו לבד.
4. התירוץ הוא שאין צורך לסמוך רק על ההתגלות לשעבר, אלא אפשר לברר את מציאות השם לכל אחד לעצמו בחיים שלו. וממילא נדע בודאות שזה לא שייך כלל לחייזרים.
הדרך שהאדם יכול לברר לעצמו שהקב"ה בודאי נמצא כעת, ורואה ושומע אותו ואת בקשותיו ועונה לו, הוא על ידי שמתפללים תפלה לפי הכללים שמביאים לידי תוצאות מוחשיות. (אפשר להתפלל גם עוד סוגי תפילות; אבל לצורך בירור ענין האמונה, יש להתפלל דוקא גם את סוג התפילות שאפשר לראות מתוכם תוצאות מוחשיות.)
לכללי התפלה שעל ידם אפשר לחוות תוצאות מוחשיות באופן מתמיד, ראה:
https://www.hidabroot.org/question/36102
5. ראה בספר דעת תבונות לרמח"ל (אות יח) שפירש "מה שיוצא לה' מזה", כי השם יתברך הוא בעצם טוב; ודרך של הטוב, להטיב. ולכן רצה הקב"ה לברוא בריות כדי שיהא מישהוא לקבל את הטובה, כי בלי מי שיקבל, אי אפשר להטיב - ראה שם.
ואין הדבר נובע כלל מצד חסרון שלו יתברך, ח"ו.
6. התירוץ הוא, שהרמב"ם מבאר שאין אי-היכולת ב"דבר הנמנע" מראה על חוסר יכולת (מורה נבוכים, א, עה). והואיל והקב"ה הוא "כל-יכול", לברוא אבן שהוא לא יכול להרים הוא מן הנמנעות; ואין דבר הנמנע מראה שום חוסר יכולת.
אשריך שרצונך להתחזק ולדעת את ה' בלב שלם,
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il