האם יש יתרון בקשיות העורף של עם ישראל במדבר?

בס"ד

שלום וברכה,

בתורה נאמר (שמות פרק לג, ה): "ויאמר ה' אל משה, אמור אל בני ישראל: אתם עם קשה עורף".

ובאותו פרק (פסוק ג): "כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה".

בספר דברים (פרק ט, ו): "וידעת כי לא בצדקתך ה' אלוהיך נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה, כי עם קשה עורף אתה!"

ובאותו פרק (פס' יג): "ויאמר ה' אלי לאמור: ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא".

ובספר יחזקאל (פרק כ): "חי אני נאום אדני ה', אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם".

אפשר לומר שמדובר בחסרון שיש בו צד של יתרון.  

קשיות עורף פירושה קושי להשתנות. מצד אחד זו מידה רעה מאוד, כי מי שקשה לו להשתנות, גם יתקשה לשפר את מידותיו ולחזור מדרכו הרעה. מצד שני קשיות עורף עשויה להיות מידה חיובית, כאשר האדם דבק באמת ולא מוכן לסטות ממנה, ואף למסור את נפשו למענה.

עם ישראל כידוע הוא עם קשה-עורף, כלומר עם שמאוד קשה לו לשנות את דרכיו, מה שמצד אחד הופך אותו לביקורתי וחריף מאוד כשהוא נאמן לאמת, אך מצד שני גם יכול להפוך אותו לקשה עורף המתכחש לאמת בעיוורון פעם אחר פעם. התורה חוזרת ומדגישה עובדה זו.

מה שברור הוא, שהעם היהודי הוא העם הקשה ביותר מכל העמים, ואינו פתי כלל. היהודים ידועים בקושי שלהם להשתנות ולהתחייב בכלל, ולכן לא יתפשרו על דבר שהוא פחות מהאמת המוחלטת. ויתכן שגם מסיבה זו נבחר העם היהודי לשרת את ה', אולי מכיוון שהמלכות האלוקית תהיה שלמה דווקא על העם הקשה ביותר מכל העמים. וזהו גם סימן לאמת. בעוד העמים האחרים היו פתים והאמינו תמיד באלילים, פסלים והבלים, ולא ניתן לסמוך על המסורות שלהם, לא כן בני העם היהודי, אשר דבקותם בתורה ודיקדוקה מעידים כאלף עדים על אמיתותה ההיסטורית ללא סייג.

אפשר שמבחינה מסויימת, קשיות העורף של העם היהודי יצרה חוש ביקורתי חזק, שאינו מאפשר שקר או סילוף של הדת, כי בני-העם היהודי יהיו מוכנים להלחם גם על קוצו של יוד, ולא לסטות מן האמת המדוייקת עד עולם.

התכונה של קשיות-עורף היא רעה מבחינה אחת, אך אולי יש בה גם צד חיובי, של אי התפשרות על האמת, ולכן גם דבקות באמת כאשר בני ישראל הולכים בדרך הישרה. אפשר שגם מסיבה זו נבחרו בני-העם היהודי מכל העמים להעביר את התורה. מצד אחד, כי בכך מולך הקב"ה על הקשים שבבני-האדם, שהוא סמל לאמת ואמונה בכל רחבי העולם, ומצד שני כי העם היהודי דובק באמת ומדקדק בה יותר מכל עם אחר, ומעביר את התורה בנאמנות רק תודות לאי התפשרותו על האמת.

אמרו חז"ל (ביצה, דף כה, עמוד ב): "ישראל עזים שבאומות", וכך זה נאמר בלשון הגמרא:

"מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזים, תנא דבי ר' ישמעאל  (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו, אמר הקב"ה - ראויין הללו שתינתן להם דת אש, איכא דאמרי דתיהם של אלו אש, שאלמלא (לא) נתנה תורה לישראל, אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם, והיינו דאמר ר"ש בן לקיש, ג' (שלוש) עזים הן ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, ויש אומרים אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים אף צלף באילנות".

בברכה,

דניאל בלס