אישה הבוגדת בבעלה עפ"י התורה מה עונשה?

כמו כל הוראה כתובה בתורה ,אין הטעם שאנו מבינים בשכלנו ממצה את עומק הציווי ,ויש בנתינת הסבר רק רשות לנתינת טעם טוב בפה בלב העושה ואפס קצהו של אחיזה בטעם המצווה הנסתר ברובו מהבנתנו.

ההבדל הוא פשוט, וניקח לדוגמא הורים ובנים, אבא ואמא יכולים להיות להרבה ילדים ואין בכך סתירה לשמם כיוון שאדם יכול להעניק לכמה ילדים ולא סותר את השפעתו, אך בן יכול להיות רק מאב ואם אחד כיוון שמקבל ומושפע יכול להיות רק מאחד . וההבנה של זה פשוטה מאד כל משפיע יש לו דבר יחודי שאותו משפיע לזולתו וביחוד בעל לאשתו,שהחיבור בינהם הוא אישי ומיוחד להם, וכאשר אדם מקבל משתי אנשים נוצרת סתירה אצל המקבל בין שתי המשפיעים, מה שאין כן אצל המשפיע יכול להשפיע לכמה ולא תיוצר כל סתירה .

וכמו כן אשה ובעל היחס ביניהם הוא של נותן ומקבל כאשר הגבר הוא המשפיע והאשה המקבלת(וכפי שבצורה הטבעית של האישות זה כך כמו כן בתוכן הפנימי). וכפי שזה בא לידי ביטוי בתכונות האופי של האשה ושל הגבר ההזדקקות והצורך של שניהם אחד לשני הוא שווה ,ואין בזה פחיתות לאחד משני הצדדים אלא אופן כיצד מגיעים לשלמות ביחד. ולכן גבר יכול להשפיע לכמה ,ואין המקבל יכול לקבל מכמה אחרים.

חז"ל כבר אסרו את זה על הגבר עם ירידת הדורות והשימוש הפסול שנעשה ביכולת זו. אך כאשר גבר בא ח"ו על אשת איש הוא נכנס לתחום של זולתו ,וממש נחשב הדבר לרדיפת הזולת ומעורר עליו קטרוג קשה ביותר מעבר לעצם העבירה של קנאת חברו .