"וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ"

בס"ד

שלום וברכה,

צר לי מאוד לקרוא על האבל שלך על אביך, והכאב שהתלווה לכך. ברוך דיין האמת. 

אמרו חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות דף י'). 

ומכאן שנהגת כשורה כשהמשכת להתפלל ולבקש.

כל תפילה שהתפללת לא הלכה ריקם ואני בטוח שהועילו לאביך, הן בהארכת החיים אפילו לפרק זמן קצר יותר ממה שהיה צריך להיות, ובין אם פחות ייסורים לאביך ממה שהיה צריך לחוות. ועוד זכויות שמורות לו לעולם הבא בזכות התפילות שהתפללת.

אך ציפייה מוגזמת היא מקור לאכזבה קשה ומרה. אין לצפות למה שלא הובטחנו לו על ידי נביא.  ואין בימינו נביאים או מקובלים כאר"י הקדוש שיכולים לומר על מה נפלה גזירה ומתי התבטלה.

כל גזירה קשה ורעה כזו, בין של חולאים רעים או מיתה משונה, הרי היא קבועה מלמעלה לכפרה עבור הנשמה שירדה לעולם הזה לפרק זמן מוגדר.

כך אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".

מכאן יצאנו למדים, שעוד בטרם יורד כל אדם לעולם, נקבע עבורו בשמים מה יהיו הנסיונות והקשיים הפרטיים בחייו, אם יהיה עשיר או עני, אם יהיו לו קשיים בפרנסה, אילו מחלות או כאבים יפקדו אותו בחייו ומתי יפטר מן העולם וכיצד יפטר. לכל אדם חשבון פרטי משלו, אשר נוגע לעיתים רבות במעשיו ונסיונותיו מגלגולים קודמים, שקובע את מאורעותיו בחיים. אך הבחירה אם להיות צדיק או רשע נתון לגמרי בידינו למרות המצבים החיצוניים. אנו יכולים לבחור בדרך האמונה והביטחון, ולבטוח שהכל נועד לטובה, ולקבל את הייסורים באהבה, או להתכחש חלילה לבוראנו ולהגדיל את עווננו. ועניין זה תלוי לגמרי בידינו.

התפילות תמיד מועילות, אם מעט ואם הרבה, אך יש גזירות קשות וחשובות שלא קל לבטל. בפרט גזירות של מיתה, אשר נקבעו לנשמה עוד לפני ירידתה לעולם הזה.

"ומחלים רעים ורבים דליתנו" - הוא ודאי נכון, שהרי מחלות רבות יכולות לפקוד אותנו בכל גיל ובכל מצב, וה' מונע את רוב המחלות ורוב הייסורים שהיו צריכים לפגוע בנו, גם אם לא את כולם. שהרי יש תכלית לייסורים. אך ודאי שאת רובם ה' מונע ומציל מפניהם. לשם כך גם נתן לנו גוף גאוני, מערכת חיסון שמתמודדת יפה עם רוב הוירוסים והזיהומים ועוד. לא חסר על מה לברך ולהתחזק גם בברכת אשר יצר. 

ללא השגחת ה' הגאונית והמחושבת לא היינו שורדים אפילו יום אחד, ולא שעה אחת. ברגע זה יש יותר ממאה ביליון נוירונים במוחך שפועלים בתיאום, מספיק "קצר" אחד ל"ע כדי להוביל לאירוע מוחי. מי מחזיק את כל המערכת המופלאה הזו? 

אפילו התא הקטן ביותר בגופנו מורכב יותר מכל העיר ניו-יורק, והגוף מתמודד בכל יום בהשמדת תאים סרטניים, אשר די בתא אחד בודד מתוך ביליונים אשר פורץ גדר ויכול לסכן את חיי הגוף כולו. אנו חיים על חבל דק מאוד.

אמר חכם אחד שאם אדם היה רואה את כל התהליכים המורכבים שעוברים על גופו מרגע שמכניס אוכל לפיו ועד שמוציאו, היה שולח בכל יום מכתב להוריו לומר שברוך השם הכל בסדר! כל רגע של חיים הוא מתנה.

כואב לי לקרוא על כאבך בתפילות, ואין ספק שכעת תפילותיך יקרות כפליים לה', אם רק יתחזק לבך בנסיון הנורא הזה, לקבל את הייסורים בביטחון בדין אמת של הקב"ה, והודאה על הזמן שבכל זאת זכית לו בימי חייך עם אביך. גם אין לשכוח שאביך נמצא עכשיו בעולם האמת, במקום הנצח והאמת, שהוא עיקר חיינו ותכלית ירידתנו לעולם הזה, ואין ספק שמצבו עכשיו טוב מאשר כאן לאחר הייסורים שעבר, והוא ישמח בקירבתך לה' וגבורתך חרף האבלות, וחלילה יצטער בהתרחקותך.

איני מאמין שהתלהבות מצופה ממך בשלב ראשוני זה, אך מכל מקום צריך לנסות להודות על מה שיש, ולהתבונן בכל המתנות שקיבלת חרף הייסורים.

בבקשה קרא גם:

https://www.hidabroot.org/article/176173

 https://www.hidabroot.org/article/99775

המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

בברכה,

דניאל בלס