ספק בברכה ראשונה ואחרונה - האם חוזר לברך?

שלום רב,

1. בכל הברכות על אכילה ושתייה, בין בברכה ראשונה ובין בברכה אחרונה, אם הסתפקת אם ברכת או לא, אין לחזור ולברך (שלחן ערוך אורח חיים סימן רט סעיף ג).

2. יוצא מן הכלל הוא לחם, שאיש שאכל ממנו כדי שביעה, והסתפק אם בירך ברכת המזון, חוזר ומברך, מפני שברכת המזון מדאורייתא. ואם אכל מהלחם פחות מכדי שביעה, והסתפק אם בירך ברכת המזון, אינו חוזר ומברך, מפני שבאופן כזה ברכת המזון מדרבנן (שלחן ערוך סימן קפד ומשנה ברורה ס"ק טו, ושלחן ערוך סימן רט סעיף ג ומשנה ברורה סק"י).

ובאופן שאכל מהלחם כדי שביעה, והסתפק כנ"ל, חוזר ומברך גם את הברכה הרביעית ("הטוב והמטיב") בברכת המזון, למרות שחיוב ברכה זו היא רק מדרבנן (משנה ברורה סימן קפד ס"ק יג). אולם לפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל אין לחזור על ברכה זו. וטוב לברך אותה בהרהור הלב, שבזה אין חשש ברכה לבטלה (חזון עובדיה ברכות עמודים רכ-רכה).

3. אישה שהסתפקה אם בירכה ברכת המזון, המשנה ברורה (סימן קפו סק"ג) הביא בזה מחלוקת גדולי האחרונים, שדעת השער אפרים, והחיי אדם, והמגן גבורים, שצריכה לחזור ולברך. אכן בחידושי רבי עקיבא איגר, וכן בברכי יוסף פסקו שאינה צריכה לחזור ולברך. וסיים המשנה ברורה, שהרוצה לסמוך על דעת השער אפרים וסייעתו אין למחות בידו.

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל שאינה חוזרת לברך ברכת המזון מספק. ומכל מקום טוב שתהרהר ברכת המזון בלבה (שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן י), ואם אפשר טוב יותר שתשמע ברכת המזון מאיש שאכל ושבע, ותצא ידי חובתה מדין שומע כעונה (חזון עובדיה שם עמוד רכה).

4. בין איש ובין אישה שאכלו פירות משבעת המינים, והסתפקו אם בירכו אחריהם מעין שלוש אינם חוזרים ומברכים (כך יוצא מהשלחן ערוך אורח חיים סימן רט הנ"ל. וכן פסק בחזון עובדיה שם עמוד רלד. אמנם יעויין משנה ברורה סימן רט סק"י שדעת הרבה ראשונים שאם אכל משבעת המינים כדי שביעה שחיוב ברכה אחרונה הוא מדאורייתא, ולכן במקרה של ספק, ראוי לאכול עוד מאותו המין שיעור כזית ולברך אחריו ויוציא על ידי זה גם את הספק שלו).

בברכה,

הלל מאירס