זכויותיו של מדבר לשוה"ע עוברת לאחר.

שלום לכבוד הרב. במשך כמה שנים מלווה אותי שאלה שאינני יודעת כיצד לתרצה. כתוב שכשאדם מדבר לשון הרע כל זכויותיו עוברים לזה שדיבר עליו וחובותיו של זה שדיבר עליו עוברים אליו. עד כאן הכל טוב ויפה- ומתקבל גם. אך, אני שואלת, לכל אדם ישנה תכונה או חיסרון שאיתו הוא הולך ופוגם. לאחת קשה עם צניעות ולשני עם מראות אסורים. וישנו אדם שקשה לו עם הלשון. האם רק בגלל שזה הדבר שקשה לו איתו כ"כ הוא צריך להפסיד כ"כ הרבה יחסית לאלו שניסיונותיהם שונים משלו? להפסיד מצוות ומעשים טובים שעמל עליהם ביגע וביזע בגלל שזוהי התאווה הגדולה אצלו? מה הוא אשם שזהו הצד החלש שלו? אם היה הנסיון שלו היה מאכלות אסורים והוא היה עובר על לאיו זה הוא היה מקבל עונש רק על המאכלות שאכל אך כל הדברים הטובים האחרים שעשה לא נמחקים לו ומועברים לאחר שעליו דיבר. (שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה). אך אפשר לענות על סתירה זו? אשמח לתגובה ומקווה שתיישב את דעתי. תודה רבה.