תפילה וברכות
הנהגה
- ז' סיון התשע"ז
שאלה
שלום לרב. בבית הכנסת שבעירנו, בו אני מתפלל מידי יום, הנהיג הרב זצ"ל שאין לומר 13 מידות בשחרית ובמנחה אחרי חזרת הש"צ ,אלא ישר לעבור לנפילת אפיים (רחום וחנון לדוד.....) ממה שאני הבנתי, זאת משום שפעם המתפללים היו אומרים בכוונה ובהכנעה את הוידוי ,לאחר השלוש עשרה מידות ולצערנו היום אומרים את הוידוי ללא כוונה ראויה ובמהירות. ראוי לציין שאותו רב היה גם הרב הראשי בעיר וכמו כן מוכר מאוד בציבור הרבני ובן לשושלת רבנים גדולים כמו כן היה תלמיד בישיבת פורת יוסף. השאלה הראשונה היא: האם יש בסיס להנהגה זו? השאלה השנייה היא :אם אני בתור מתפלל יכול לומר באופן עצמאי לאחר חזרת הש"צ ווידוי ונפילת אפיים לבדי למרות הנהגת המקום, בזמן שאני פורש מהציבור שישר נופל אפיים? השאלה השלישית היא: מה קורה שיש רבנים באותו בית הכנסת,שדרך אגב בחלקו הוא גם כולל אברכים ,שעולים בתור שליחי ציבור שהם מלמדים ולומדים בכולל והם למרות הנהגת הרב של בית הכנסת אומרים וידוי ושלוש עשר מידות לאחר החזרה. מה עליי לעשות?
תשובה
שלום וברכה
זה נוסח אשכנז וכנראה הוא שינה לנוסח אשכנז.
אין לשנות מהציבור כאשר מתפללים איתם. ניתן לצאת החוצה ולומר את הוידוי או לומר בצינעא בין התפילה בלחש לחזרת הש"ץ.
אם המניין אומר את התחנון כנוסח ספרד ניתן לומר את כל התחנון.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il