בקשות אישיות בשבת

שלום רב,
 
בדרך כלל אין לבקש בקשות פרטיות בשבת (ירושלמי מסכת שבת פרק טו הלכה ג, ומשנה ברורה סימן קפח סק"ט, וסימן רפח ס"ק כב, וסימן רצד סק"ב, וסימן תקפד סק"ד, וסימן תרכב ס"ק יג), חוץ ממה שקבוע בנוסח התפילה (ירושלמי שם, ומשנה ברורה סימן קפח שם).

טעם האיסור הוא משום שמכלל עונג שבת הוא שיחשוב האדם כאילו כל מלאכתו עשויה, והשואל צרכיו הוא מראה ההפך, וגם מביא דאגה בליבו (קרבן העדה על הירושלמי שם). אולם אפשר להקל לבקש בקשות על דברים רוחניים בשבת. 
 
מקורות: אמנם דעת הגר"ב זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו חלק י"ד (סימן כג) להחמיר שאין לבקש בקשות רוחניות בשבת. וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דרך שיחה חלק א' (עמודים רסט-ער). וע"ע שו"ת ודרשת וחקרת חלק ג' (חלק אורח חיים סימן לז אות יב) ושו"ת נשמת שבת חלק ב' (סימן שפה).

אולם הנה מדברי הראשית חכמה (שער הקדושה פרק יד אות לח) והשלחן ערוך הרב (סימן רפח סעיף ח) מבואר יוצא, שמותר להתפלל על דברים רוחניים בשבת. וכן דעת האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספר דברי תורה חלק ד' (אות קז). וכן פסקו הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק ב' (פרק ט סעיף לא-לד, וכן הוא בשמו בשו"ת ישא יוסף דלקמן) והגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר הליכות שלמה חלק א' (פרק יד סעיף יא) ובספר מעון הברכה על מסכת ברכות (דף כח עמוד ב).

ולכאורה כן מוכח ממה שכתב המשנה ברורה (סימן רסג סק"ב) שראוי שתתפלל האישה אחר שתגמור ההדלקה והברכה, שיתן לה הקב"ה בנים מאירים בתורה. ולכאורה היאך הותר לאישה לבקש בקשות לאחר שקיבלה עליה את השבת (ראה רמ"א אורח חיים סימן רסג סעיף ה, ומשנה ברורה שם ס"ק כז). ולהאמור ניחא, כי מדובר בבקשות רוחניות שהותרו בשבת (אמנם ראה שו"ת רבבות אפרים חלק ו' סימן קל, ושו"ת עטרת פז חלק ב' חלק יורה דעה סימן ב הערה ז מה שכתבו לתרץ בזה).

ומה שכתב בספר הליכות שלמה הנ"ל (פרק יז הערה 31) שכאשר חל ט"ו בשבט בשבת, שמותר לבקש על אתרוג מהודר רק בהרהור, לכאורה אינו מובן, שהרי איהו גופיה התיר לבקש בפה מלא בקשות על רוחניות בשבת, וצ"ע (ובאמת מהאי טעמא הובא בשו"ת ישא יוסף חלק ג' סימן עט בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל להתיר לומר תפילה זו בט"ו בשבט שחל בשבת).

בברכה,

הלל מאירס