אמונה
מתי נכתב ספר יהושע
- י"א סיון התשע"ז
שאלה
שלום וברכה, אני כעת לומד ספר יהושע, ומבואר בבבא בתרא (יד ע"ב) שיהושע כתב ספרו. אך מאידך בפרק י"א פסוק כא נאמר: "ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר, מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע". ולכאורה יש כאן הבדלה ברורה בין הרים השייכים לשבט יהודה לבין ערי שאר ישראל, ולכאורה זה תאור שמתאים לתקופה מאוחרת הרבה יותר, בימי פילוג הממלכה לכל היותר בדורו רחבעם. וכן בספר שמואל א פי"א פסוק ח: "ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף". מפני מה הבדיל גם כאן את שבט יהודה משאר ישראל בלי סיבה ברורה לכאורה. אולי ניתן לומר שאכן ספרו של יהושע נכתב על ידו אלא שעבר מקצת עריכות במשך דורות הנביאים?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
תחילה, אין כל מקום לספק לגבי שלמותו ואמינותו ההיסטורית של ספר יהושע, שכן, הוא נמסר קבל עם ועדה כאחד מן הנביאים הראשונים, לכל עם ישראל. ואיזו דמות היתה יותר מפורסמת מיהושע בן נון בתקופתו?
כמובן שחכמי ישראל לא היו נוגעים בכתבי הקודש, לא מוסיפים ולא גורעים מהם מילה. שהרי כתבי קודש הם.
ראה כאן על מעמדם ההיסטורי של כתבי הקודש:
https://www.hidabroot.org/article/219799
וחפש בגוגל את אתר "האקדמיה ליהדות" כדי ללמוד על אמינותם ההיסטורית והארכיאולוגית של כל ספרי התנ"ך.
וכעת לשאלתך,
עוד בספר התורה (שנמסר לישראל בעבר הירדן לפני הכניסה לארץ כנען) אנו לומדים שה' קבע נחלות לכל שבטי ישראל.
ולגבי הפסוק שציינת, הרי די להביט שני פסוקים קודם:
"ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה" (יהושע יא, טז)
המצודת דוד מבאר: "ואת הר ישראל" - אשר ישב בו ישראל אבינו ונקרא על שמו"
כידוע, בימיו של יהושע בן נון כבשו הרים אלה, וקבעו את שייכותם לשבטי ישראל, כאשר יהודה קיבל בנחלתו את הר יהודה.
בספר יהושע (פרקים יג-יט) לומדים על חלוקת הארץ בדורו של יהושע לכל אחד משבטי ישראל.
ואיזכור קטן בהיסטוריה מקראית:
בזמן פיצול ממלכת ישראל וממלכת יהודה לא היה "הר ישראל" או "הר יהודה" (ביטוי שלא מופיע כלל בספר דברי הימים), אלא כל ממלכת יהודה כללה רק את אזור ירושלים חברון ובאר שבע, בעוד "ממלכת ישראל" השתלטה על רוב הארץ:
ירושלים נקראת "ירושלים" בכל מקום בנ"ך, ולא מופיעה בשם "הר יהודה".
לגבי הפסוק שהזכרת משמואל, איני מבין את שאלתך, שהרי הנביא בתקופתו חילק ואמר: "ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף".
בתקופה מאוחרת יותר לא יכלו לערוך חלוקה כזו, ולדעת עליה, אלמלא נכתבה עוד בתקופת המלך שאול!
ולגבי השאלה מדוע מנו את יהודה בנפרד, הרי זאת משום שבני שבט יהודה היו גדולי הלוחמים של העם ומוביליו במלחמה.
התורה היא שהכריזה על יהודה בנבואה שיהיה ראש השבטים. כך יעקב מברך את יהודה בספר בראשית (מט): "יהודה אתה יודוך אחיך... "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים" (בראשית מט, י).
שבט יהודה נבחר למלך השבטים (בראשית רבה פד, טז) ומסיבה זו בית המקדש בירושלים ניתן בממלכתו.
בנוסף לכך, יהודה התנבא להיות מגדול הלוחמים, אשר סמלו הוא האריה:
"בעורף אוייבך, ישתחוו לך בני אביך, גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו".
לכן שבט יהודה מוזכר בעוד מקומות, כמוביל בייחודו: "ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם" (שמואל ב, כ, ב)
"ויסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה" (שמואל ב, כד, א).
"כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו, והבכורה ליוסף" (דברי הימים א, פרק ה')
לכן יהודה נמנה בנפרד כדי להבליטו מול שבטי ישראל כעומד בראשו.
נסה להבין, ולרדת לעומק העניין, ששבט יהודה נותר נאמן לתורה הקדושה ובית המקדש בירושלים - וזאת מאחר שנבחר למטרה זו בנבואה. ומי שמאמין בנבואות התורה יודע שייעוד זה הועד לו להנהיג את ישראל, על שמו נקראים כולנו היום בשם "יהודים".
בעל אמונה איננו רואה בכך צירוף מקרים, אלא הגיון רצוף שמתחיל עוד בנבואה לבני יעקב.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il