חברה והשקפה

שינוי תכונות

  • כ"ו סיון התשע"ז
אא

שאלה

שלום רב, זה עלול להיות קצת חופר ומקווה שאצליח להסביר את עצמי טוב..סליחה מראש..ותודה מראש חחח ראיתי הרצאה של הרב יגאל כהן שאמר שהתכונות אופי שיש לי, בדיוק כך הייתי אמור להברא..אם אני ביישן..מצויין זה הכי טוב לי..אם אני חברמן..מצויין..מצחיק יותר..אחלה..הקיצר אלה התכונות שלי וככה הכי טוב לי כנראה..גם חיצונית הוא הזכיר שם. אני פעם הייתי די ביישן..סמרטוט כזה, למלם..לא מביע דעה, לא יוזם..הולך עם הזרם.. בלי הרבה בטחון..וראיתי שאם אני רוצה להשיג דברים, כדאי לי להתחיל לזוז יותר ולהפסיק לפחד מהצל של עצמי ולחשוב מה חושבים עלי. אז התחלתי לעשות דברים ממש נגד איזור הנוחות שלי..שיאלצו אותי לצאת מהקונכייה שלי.. ואז התחלתי להתבלבל עם עצמי, לא להכיר את עצמי..איך לאט לאט נהיה לי כזה בטחון..יוזם, לא מפחד ליפול..(גם לא היה לי בטחון עם בחורות נגיד ועכשיו זה נראה לי הזוי שזה הבהיל אותי כל כך פעם) ואז נפלה לי השאלה אם כפרתי במה שנתן לי השם..אם עשה אותי ביישן כזה..למה לי לשנות את זה..? זה כאילו אמרתי "לא טוב לי ככה, אני רוצה אחרת" לא? איך אני יכול להגיד לבורא עולם "שמע..תודה על מה שנתת לי, אבל אני מעדיף להיות אסרטיבי יותר..עשית אותי למלם מדי" מקווה שהסברתי את עצמי טוב חחח סליחה על החפירה.. גם חשבתי ללכת ליעוץ מקצועי בעניין

 

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

זו לא כפירה לרצות לשפר את עצמך, ולפתח את מידותיך.

הרמב"ם התייחס בהרחבה לנושא זה, וכך כתב בספר משנה תורה (ספר המדע, הלכות דעות פרק א):

"דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר:  יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד; ויש אדם שדעתו מיושבת עליו, ואינו כועס כלל--ואם כעס, יכעוס כעס מעט בכמה שנים.  ויש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח עד מאוד.  ויש שהוא בעל תאווה, לא תשבע נפשו מהלוך בתאוותה; ויש שהוא טהור גוף ביותר, לא יתאווה אפילו לדברים מעוטים שהגוף צריך להם.

"ויש בעל נפש רחבה, שלא תשבע נפשו מכל ממון העולם, כעניין שנאמר "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קוהלת ה,ט); ויש מקצר, שדייו אפילו דבר מועט שלא יספק לו, ולא ירדוף להשיג כל צורכו."

"ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר, דעות בינונייות זו רחוקה מזו.  וכל הדעות--יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו; ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם, במהרה יתר משאר הדעות; ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותן מאחרים או שנפנה להן מעצמו, לפי מחשבה שעלתה בליבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך, והנהיג עצמו בה עד שנקבעה."

"הדרך הישרה--היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו.  ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם.

כיצד--לא יהיה בעל חמה נוח לכעוס, ולא כמת שאינו מרגיש; אלא בינוני:  לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו, כדי שלא ייעשה כיוצא בו פעם אחרת."

ראה עוד:

https://www.mechon-mamre.org/i/1201.htm

ומתוך דבריו תמצא מענה לשאלתך.

אכן הבורא יצר אותך עם טבע ביישן, כשם שהוא ברא אנשים אחרים עם אופי חברותי, או אופי כעסני. אך בידינו הבחירה לפתח מידות חלשות שיש לנו, או להתגבר על מידות רעות שיש לנו, ולא להיסחב אחרי הקיצוניות של אופיינו, אלא להוביל את מידותינו לדרך הבינוניות הבריאה והטובה לנו.

פירוש הדבר שאם אתה ביישן יותר מידי, והדבר מונע ממך להתחבר עם אנשים אחרים ולהצליח בחיים, אז מן הראוי שתתאמץ להיות חברותי יותר, ותפתח את היכולת להתגבר ולהתעלם מביישנותך. אין הדבר אומר שלא תהיה ביישן, אולם בזכות התגברות חוזרת ונשנית - תשיג את היכולת להיות ביישן במידה הגיוניות סבירה ולא מוגזמת. כדברי הרמב"ם - בינוני. וכן בכל מידה ומידה שיש לך, ההתגברות עליה צריכה להוביל לדרך האמצע.

ראה הרצאתו של הרב זמיר כהן על ביטחון עצמי:

https://www.hidabroot.org/video/64225

כמובן שאם הבושה שלך מוגזמת, ומונעת ממך לתפקד בצורה נורמלית בחייך, מן הראוי שתפנה לייעוץ מקצועי.

כמו כן, חשוב בכל מקרה לשמור על גדרי הצניעות, ולא לדבר עם בחורות אלא בשידוכים. ראה בהרצאה הבאה על הקשר הנכון בין בני זוג:

https://www.hidabroot.org/video/60896

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:יצירת האדםשינוי תכונות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה