מהי מטרת בריאת העולם וייעוד עם ישראל?

שלום וברכה,

ראשית כל, מוטל עלינו לבטוח בקב"ה שהוא חכם מאיתנו, יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, ועל כן ברא אותנו מתוך ידיעה ודאית שהדבר טוב ומועיל עבורנו ובעבור תכלית הבריאה על הצד הטוב ביותר. אנו בסך הכל מנסים להבין את רצונו, אך אין לשכוח שרצונו ודאי צודק ונכון מרצוננו - שהרי הוא נתן לנו את שכלנו, והוא ברא את הרחמים והאהבה שאנו חשים בליבנו. כך שהכל ממנו יתברך.

1. כתבתי תשובה לשאלה זו כאן:

https://www.hidabroot.org/he/question/132674

 "לחם בושה" - הוא מושג מהקבלה שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. הרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הנסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקירבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. 

אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמיתי הוא הקירבה לה', וכדי להשיג מטרה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא בשקר ודמיון. נושא זה הוסבר בהרחבה בתשובה זו:

https://www.hidabroot.org/he/article/109596

מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. אך זו סוגיה קשה, ואי אפשר למסור עליה תשובה קצרה. קראי בבקשה חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפשי בגוגל) ותמצאי תשובה מורחבת לשאלה חשובה זו.

2. העולם לא נברא אחרי המבול, אלא רק בויית שוב באמצעות המינים שנשמרו בתיבת נח.

לעומת זאת בבריאת העולם קבע ה' את חוקי הבריאה, את כל סוגי בעלי החיים, ועל כן היה בכך משום חידוש. על כן אנו עושים זכר לבריאת העולם של ששת ימי בראשית. זו הדברה הרביעית של עשרת הדברות:

 "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ."

3. אחת הסיבות שהקב"ה הפיץ את עם ישראל בכל האומות במשך 2000 שנות גלות, הוא כדי שעם ישראל ותורתו יתפרסמו בכל רחבי העולם, וכך אכן קרה. עם זאת, התכלית הסופית היא שתהיה לנו מלכות. הגויים יוכלו ללמוד ממעשינו הטובים ולחקותנו כאשר נהיה אומה מאוחדת בתורתה, אות ומופת לכל האומות בעולם.

4. לפני העולם לא היה מושג של זמן, כך שלא היה "לפני". ה' מבחינתו תמיד רצה לברוא את העולם, ולכן גם תמיד ברא אותו בפועל. ברגע שהבורא ברא את היקום, נוצר לראשונה מושג הזמן, ורק אז החלו להיווצר שניות ודקות ושעות וימים. 

מבחינתנו יש מושג של זרימת זמן, עבר הווה ועתיד, ועל כן אנו טועים במחשבתנו על אלוקים שנמצא מחוץ לזמן. הוא יתברך בלתי משתנה, ורצונו בלתי משתנה.

בברכה,

דניאל בלס