קושי לברך ברכות בקול
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב, קוראים לי מצבים בהם אני מתביישת לברך ע"י אנשים מסויימים (על אוכל/ אשר יצר וכו`). זה נורא מפריע לי כי אני יודעת בשכל ש"אין עוד מלבדו" אבל כשזה מגיע למצבים מהסוג הזה, אני לא מצליחה- פיזית להביא את עצמי להגיד ברכות ליד אנשים כמו שהייתי אומרת אם הייתי לבד. מצב זה גורם לכך שיוצא לי פעמים רבות "למלמל" או ללחוש ממש (בלי שיראו..) את הברכה. אני מודעת לכך שמצב זה אינו תקין ובטח מעיד על חוסר אמונה בסיסי הקיים אצלי. איך אפשר להתגבר על עיניין זה? תודה מראש על תשובתך
תשובה
למלמל ולחשוש באמת לא ראוי וכי מה הבושה בזה. לברך כמו שאת לבד בקול וכדומה זה גם לא ראוי.
בחברת אנשים מתנהגים בצורה מתחשבת ועדינה, וצריך לברך בצורה נורמלית. כך ראיתי אצל רבותי שגם הם התנהגו שונה כאשר היו בחברת אנשים זרים או בחברת תלמידיהם בנושאים אלו.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il