עובי הרקיע, גודל היקום ובריאה ספונטנית

בס"ד

שלום וברכה,

1. הרקיע שתיארו חז"ל בהחלט מתאים למה שמתואר היום בשם אטמוספירה. שים לב שגם מדענים בימינו מסוגלים לתאר את שקיעת החמה והזריחה - למרות שהם יודעים שתופעות אלו נגרמות רק בשל סיבוב כדור הארץ סביב צירו, ולא השמש שנעה. ובכל זאת הם משתמשים במילה זריחה ושקיעה.

מבחינה מדעית הנושא מורכב אפילו יותר, שהרי השמש שאנו רואים באטמוספירה שלנו - איננה השמש שקיימת ברגע זה בחלל, אלא היא השתקפות של השמש מלפני 8 דקות, כך שאילו השמש היתה נעלמת לפתע פתאום, עדיין היינו ממשיכים לראותה כרגיל במשך שמונה דקות, בהן היתה ממשיכה להאיר עלינו.

 הרקיע שעליו דיברו חז"ל אינו האטמוספירה אלא החלל החיצון, ראה במורה נבוכים חלק ג' פרק יד, שם כותב הרמב"ם שהמרחקים אפילו יותר גדולים, כי בדורו חשבו עדיין שהמרחקים עד לכוכבים קטנים.

 אפשר להבין שחז"ל תיארו את גלגל השמש הנראה באטמוספירה, כלומר את האור הנצפה. והשאלה היתה מה קורה לאור הזה כאשר השמש שוקעת וזורחת. המילים "בלילה רותחין" באמת אינו מובן לי, ואיני יודע לבארו. אך מצד שני נראה שהחכמים ידעו שהעולם כדורי, שהרי כך אמרו בתלמוד הירושלמי בפירוש לפני 2000 שנה (ויש לציין שהתלמוד הירושלמי הוא עתיק יותר, ונכתב לפני התלמוד הבבלי, וחכמי בבל הכירו אותו היטב). כך אמרו (מסכת עבודה זרה, תחילת פרק ג'): "העולם עשוי ככדור".

 מנגד זאת, המהר"ל הבין שהוויכוח בין חכמי ישראל לחכמי האומות היה לגבי נושאים עמוקים יותר מאופן תנועת החמה, והוא היה ויכוח פילוסופי, כאשר השמש והעולם ייצגו שתי תפיסות שונות על ההשגחה ומעמדנו בעולם (חשוב להבין שהמודל ההליוצנטרי והמודל הגיאוצנטרי לא ייצגו רק שתי תפיסות קוסמולוגיות, אלא שתי תפיסות פילוסופיות על מעמד האדם מול הא-ל). וכגון ויכוח אחר שמסופר על רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע, אשר התווכחו האם הבריאה מושלמת כפי שהיא, או נועדה לתיקון האדם, ולשם כך רבי עקיבא האכיל את טורנוסרופוס מאכל מר, שלא ניתן לאוכלו לפני שטובלים אותו בסוכר (בדומה לקפה), אך לאחר שמעבדים אותו הוא מתוק וטעים לחך. ומי שלא מבין את שורש הוויכוח עשוי לחשוב שרבי עקיבא וטורנוסרופוס התווכחו ביניהם על הטעם של מאכל מסויים, כאשר במציאות ויכוח חיצוני זה ייצג ויכוח פילוסופי עמוק הרבה יותר.

2. באף גמרא לא נאמר שכינים או יצורים אחרים נוצרים מריקבון או מעיפוש. היו מפרשים שכתבו כך, אך המעיין בדבריהם יראה שלא דיברו כפשוטו. כך לדוגמה, רש"י במקום אחר מזכיר בפירוש ביצי כינים בשם הצרפתי שלהם, ומתייחס לביצים הלבנות שהיו מוצאים בשערות הילדים. ומכאן שידעו היטב שהכינים מגיעות מביצים.

גם רבינו חננאל כתב בפירוש שהכינים נוצרות מביצים. ומדברים אלה אפשר להבין שחכמי בבל ידעו שכינים מגיעות מביצים, ולא חשבו שהכינים נוצרים מעיפוש, אך סברו בכל זאת שהפרייה והרבייה של כינים אינה דומה לפרייה ורבייה רגילה של בעלי חיים אחרים.

חפש בגוגל "חוברת דע את האמת", וראה תשובות מלאות לטענות אלה.

מכל מקום עליך להבין שההתייחסות ליצורים זעירים בהלכה - כמוה כהתייחסות לחיידקים. דהיינו, רק מה שנראה לעין נחשב לבריה שיש בה ממש. ולכן תולעים שלא יצאו לאויר העולם, ובקעו וחיו בתוך התפוח - נחשבים עדיין לחלק מהתפוח - כל עוד לא זכו לקבל חיות כלשהי מן העולם החיצוני. וזוהי הגדרה הלכתית פשוטה, כשם שברגע זה יש בגופך אינספור מיקרואורגניזמים חיים שנחשבים לחלק בלתי נפרד מגופך (וכאשר כל אדם מת, המיקרואורגניזמים הללו מעכלים ואוכלים אותו!). הם אמנם יצורים חיים נפרדים מגופך, אך מכיוון שהם נולדו וחיים כל חייהם בגופך, וחיים בסימביוזה מוחלטת עם מערכת החיסון שלך, הם ניזונים מהגוף, והגוף ניזון מהם - לכן גם מבחינה מדעית הם נחשבים לחלק מהגוף החי של האדם. כך גם מבחינה הלכתית יצורים רבים שבקעו וחיים כל חייהם בתוף גוף אחר, נחשבים לחלק בלתי נפרד מן הגוף האחר.

בברכה,

דניאל בלס