הלכות ומנהגים
האם מותר להיות עורך דין?
- כ"ד תמוז התשע"ז
שאלה
במשנה במסכת אבות נאמר "אל תהיו כעורכי הדיינין", ידוע שהיום יש מלא עורכי דין וביניהם שומרי תורה ומצוות, לכאורה יש כאן סתירה בין הדברים. אשמח לקבל הסבר נכון ומועיל לנאמר במשנה והאם מותר להיות עורך דין בדיני המשפט של המדינה למרות שהם לא לפי חוקי התורה? תודה רבה.
תשובה
שלום רב,
1. כפי הנראה דברי המשנה במסכת אבות (פרק א משנה ח) אל תעש עצמך כעורכי הדיינין, היינו באופן שלפי הנתונים העכשוויים הדין עם צד אחד, שאז יש להימנע מלתת עצה לצד שכנגד לנקוט במהלך מסוים שיהפוך את הדין לטובתו (ראה מסכת כתובות דף נב עמוד ב, וריטב"א שם ד"ה עשינו).
2. אם בעל הדין הוא קרוב משפחה של הנותן עצה, אז אפשר וצריך לתת לו עצה אפילו מן הסוג הנ"ל, שהרי נאמר (ישעיה נח ז) "ומבשרך לא תתעלם", אולם אם המייעץ הוא אדם חשוב ראוי לו להימנע מלתת עצה כזו אפילו לקרוב משפחתו (יעויין מסכת כתובות שם. ועיין בספר הערות שם שתמה מאוד על מה שנתפשט טוענים רבניים בבתי הדין שעושים תחבולות להפוך הדין לטובת מרשם אפילו שאינם קרובים. ע"ש מה שכתב בזה).
3. מותר לכתחילה לטוען רבני או עורך דין לסייע לכל אדם בעריכת טענותיו וראיותיו העובדתיות וההלכתיות ולטעון במקומו בבית הדין כל עוד הוא טוען אמת, אלא שבא להועיל לו להצילו, כגון מפני שהוא ביישן, או שאינו יודע לסדר טענותיו ולחברם ולהסבירם כראוי, או שהוא מתבלבל מפני היראה ועלול שיסתתמו טענותיו וכיוצא בזה. ובאופן כזה אפילו מצווה יש בזה להציל עשוק מיד עושקו ולהשיב אבידה לבעליה (ראה ספר הערות שם, ושו"ת קנין תורה בהלכה חלק ז' סימן קכא, ושו"ת תשובות והנהגות חלק א' סימן תשצד, ושו"ת נזר כהן חלק א' חלק חושן משפט סימן א, וספר שלחן ערוך המקוצר חלק ח' סימן ריא סעיף כב).
4. מובן מאליו שאסור בתכלית האיסור ללמד בעל דין לטעון טענות שקר בבית הדין, ומי שעושה כן הרי הוא רשע גמור (רבינו יונה במסכת אבות שם. וכן ראה ריטב"א במסכת כתובות שם), ועובר באיסור לפני עיוור לאיסור שקר וגזל. ואפילו אם לדעתו הצדק עם מרשו גם כן אסור ללמדו טענות הפוטרות אם אינן אמת (תשובות והנהגות שם. והיינו על פי המבואר בשו"ת הרשב"א חלק ג' סימן פא, ובש"ך חושן משפט סימן עה סק"א, שאסור לשקר בבית הדין אפילו בכדי לקבל את המגיע לו לפי האמת).
5. אסור לעורך דין להופיע בבתי משפט כבא כוח של אדם שהגיש שם תביעה, היות שאסור לדון בבתי משפט שאינם דנים על פי התורה, ונמצא שהוא מסייע בידי עוברי עבירה (שו"ת יחוה דעת חלק ד' עמוד שיג, ושו"ת יביע אומר חלק י"א חלק אבן העזר סימן ט, ושו"ת תשובות והנהגות שם סימן תשצה, ושלחן ערוך המקוצר שם. ועיין בספר הליכות שלמה חלק א' פרק יז הערה 18 שדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאפילו רק לעבוד במשרד עורכי דין להכין את החומר והוא בעצמו אינו מופיע בבית משפט גם כן אסור).
אולם אם הנתבע נאנס לבוא לבית המשפט מצד שהתובע מסרב לדון בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט, מותר לעורך דין לייצגו (יחוה דעת שם).
וכן אם תבע אדם מסוים בבית דין, והלה סירב להופיע, ובית הדין התיר לו לפנות לבית משפט, מותר לעורך דין לייצגו (תשובות והנהגות שם, ושו"ת משנת יהושע חלק א' סימן י).
6. כיוון שבמציאות קשה לעבוד כעורך דין מבלי לעבור על ההלכה, ונמצא כל הזמן בניסיונות קשים מאוד - ראוי להימנע מלעסוק במקצוע זה (ראה שו"ת משנה הלכות חלק ו' סימן שיג ד"ה עוד אמרתי, וחלק ז' סימן רנה, ושו"ת אשר חנן חלק ה' סימן יט, וספר שלחן ערוך המקוצר שם, וספר רבנו עמוד קד בשם הגר"ע יוסף זצ"ל), והוא הדין למקצוע טוען רבני (ראה ספר רבנו שם).
בהצלחה רבה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il