אכילת בשר וצער בעלי חיים

שלום וברכה,

אכן קיימות בעיות של צער בעלי חיים בתעשיית הבשר כיום, מכיוון שתעשייה זו אינה מופעלת בידי אנשים שומרי תורה ומצוות.

התייחסתי לבעיות אלה במאמרי:

על צער בעלי חיים בתעשיית הבשר בישראל:

www.hidabroot.org/he/article/82824

והסברתי את ההתייחסות ההלכתית לכך במאמרי:

צער בעלי חיים: לא בכשרויות למהדרין:

www.hidabroot.org/he/article/90810

עם זאת, אל לנו לפנות לקיצוניות השנייה.  

חשוב לזכור שבני אדם אכלו בשר מימי קדם, ולא היתה אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא נהגה לאכול בשר. לאחר שה' התיר לאכול את בעלי החיים, לא ניתן לכנות זאת בשם אכזריות.

גם לא צריך להאמין לכל מה שמספרים בתעמולה הצמחונית שמופיעה ברשת. שוחחתי עם אנשים שעובדים ברפתות, והם תיארו לי תמונת מצב שונה, אם כי אין ספק שיש גם הרבה מה לשפר.

כמו כן, הטענה שבעלי חיים סובלים כבני אדם - יש בה הרבה מן האנשה והדמיון, למרות שבעלי חיים ודאי מרגישים, אין להם חווית סבל וצער כבני אדם. עלינו לזכור שבעלי חיים אוכלים ונאכלים בטבע ב"אכזריות" רבה אף ללא עזרת האדם. הנה שאלה שקיבלנו על כך: "מדוע הקב"ה ברא אכזריות בטבע? מדוע בעלי החיים סובלים?"

https://www.hidabroot.org/he/article/132434

היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.

היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.

וזו ההלכה:

"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).

בעבר היו אף מקריבים קורבנות כדי לכפר על עוונות. הקורבנות נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. אפילו בזמן קין והבל ונח, כשעוד לא אכלו בעלי חיים, היו מקריבים קורבנות לה'. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה.

ראה בבקשה:

האם להיות צמחוני זה יותר מוסרי?

https://www.hidabroot.org/he/article/101813

 בברכה,

דניאל בלס