חברה והשקפה
אנשים רגישים מאוד
- ד' אב התשע"ז
שאלה
שלום וברכה, האם ישנו מקור ביהדות, המדבר/מזכיר אנשים הנכללים כיום בהגדרה של "אנשים רגישים מאוד(Highly Sensitive Person)"? הנה מקור להגדרה זו: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93 כפי שמובא שם, זוהי תכונה גנטית אשר באה לידי ביטוי במערכת עצבים שונה משל שאר האנשים. תודה רבה, איתי.
תשובה
שלום וברכה,
מה שהצגת היא תיאוריה נוספת, אך לא עובדה מקובלת.
על כל פנים, הרמב"ם התייחס לנושא תכונות הנפש, וכך כתב בספר משנה תורה (ספר המדע, הלכות דעות פרק א):
"דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר: יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד; ויש אדם שדעתו מיושבת עליו, ואינו כועס כלל--ואם כעס, יכעוס כעס מעט בכמה שנים. ויש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח עד מאוד. ויש שהוא בעל תאווה, לא תשבע נפשו מהלוך בתאוותה; ויש שהוא טהור גוף ביותר, לא יתאווה אפילו לדברים מעוטים שהגוף צריך להם.
"ויש בעל נפש רחבה, שלא תשבע נפשו מכל ממון העולם, כעניין שנאמר "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קוהלת ה,ט); ויש מקצר, שדייו אפילו דבר מועט שלא יספק לו, ולא ירדוף להשיג כל צורכו."
"ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר, דעות בינונייות זו רחוקה מזו. וכל הדעות--יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו; ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם, במהרה יתר משאר הדעות; ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותן מאחרים או שנפנה להן מעצמו, לפי מחשבה שעלתה בליבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך, והנהיג עצמו בה עד שנקבעה."
"הדרך הישרה--היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם.
כיצד--לא יהיה בעל חמה נוח לכעוס, ולא כמת שאינו מרגיש; אלא בינוני: לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו, כדי שלא ייעשה כיוצא בו פעם אחרת."
קישור :
https://www.mechon-mamre.org/i/1201.htm
אכן הבורא בורא אנשים מסוימים עם טבע ביישן, כשם שהוא ברא אנשים אחרים עם אופי חברותי, או אופי כעסני. אך בידינו הבחירה לפתח מידות חלשות שיש לנו, או להתגבר על מידות רעות שיש לנו, ולא להיסחב אחרי הקיצוניות של אופיינו, אלא להוביל את מידותינו לדרך הבינוניות הבריאה והטובה לנו. כלומר יש לנו את הבחירה לעצב את אופיינו!
פירוש הדבר שאם אדם ביישן יותר מידי, והדבר מונע ממנו להתחבר עם אנשים אחרים ולהצליח בחיים, אז מן הראוי שיתאמץ וילמד להיות חברותי יותר, ויפתח את היכולת להתגבר ולהתעלם מביישנותו. בזכות התגברות חוזרת ונשנית - ישיג את היכולת להיות ביישן במידה הגיוניות סבירה ולא מוגזמת. כדברי הרמב"ם - בינוני. וכן בכל מידה ומידה שיש לך, ההתגברות עליה צריכה להוביל לדרך האמצע.
נא לראות הרצאתו של הרב זמיר כהן על ביטחון עצמי:
https://www.hidabroot.org/video/64225
כמובן שאם הרגישות שלך מוגזמת, ומונעת ממך לתפקד בצורה נורמלית בחייך, מן הראוי לפנות לייעוץ מקצועי.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il