האם הוא אשם שהקושי שלו הוא בלשמור על פיו ולא קושי אחר?

שלום וברכה, יש לי שאלה שאני מתביישת לשאול, אני מסתובבת איתה כבר המון זמן. אומרים שאדם שמדבר לשון הרע על חברו כל זכויותיו עוברים לזה שסיפר עליו וחובותיו של זה שסיפר עליו עוברים לאדם שדיבר. כל אדם שירד לעולם ירד עם קושי מסויים שאותו הוא צריך לתקן. לאחד קשה לו לשמור על העניים, לשניה קשה עם הצניעות, "שכר מצוה מצווה שכר עברה עברה". אם אדם פגם במשהו מסויים הוא מקבל עליו עונש, רק על מה שעשה וכן להפך, שכר על המצווה. אבל בלשון הרע זה לא כך. אדם יכל לעמול יום שלם להשתדל בכל מיני תחומים ולאסוף מצוות ואז ברגע אחד להפסיד את הכל. האם הוא אשם שהקושי שלו הוא בלשמור על פיו ולא קושי אחר? האם זה פייר להפסיד הכל רק בגלל שזה הקושי שלו? ולא עוד, אלא שהוא מקבל עוד עברות שאדם אחר עבר "במתנה" אשמח לתשובה...