חיים בחסד או בדין ?

בס"ד

שלום וברכה,

הכלכלה היא ודאי בחסד, שהרי בנני האדם קודם כל מקבלים אינספור מתנות חינם: אוויר לנשימה, מים, תבואה, מזון, וגם גוף בריא - ראייה, שמיעה, טעם, מישוש ועוד. כפי שאמרו חז"ל, שאין הקב"ה מצווה במזוזה אלא למי שנתן לו תחילה בית, ואין הקב"ה מצווה בתפילין אלא למי שקודם נתן לו, ואין הקב"ה מצווה בברית מילה אלא למי שנתן לו בן, וכו'. כלומר חסדיו של הקב"ה קודמים למצוותיו מאיתנו. ומכל שחסדו מגיע קודם כל במתנה.

הכלכלה של כל החיים בעולמנו היא בחסד מוחלט, ומגיע לכולם, אפילו לבעלי החיים שלא התחייבו בתורה ומצוות.

בבית העלמין לעומת זאת יש היבט של צד הדין, כלומר של חובת האדם בעולמו, ואנו מדגישים את המטרה והתכלית לשמה ה' נתן את כל מתנות החינם הללו בחסד: במטרה שנזכה ללכת בדרך התורה והמצוות.

למה הדבר דומה?

לאבא שמגדל את ילדו באהבה, נותן לו חום ואהבה, בית ומזונות, וגם חינוך טוב. כל זאת היא "כלכלה בחסד".

יחד עם זאת, האב דורש מילדו "בתמורה" לטובתו שיילך לבית הספר, וילמד ויחכים ויהיה איש טוב וישר ומשכיל.

גם זאת לטובתו, אך הילד חושב שדרישותיו של האב הם בתמורה לטובתו. רק כשהבן גדל הוא לומד שכל מה שעשה האב למענו (גם החינוך שחינך אותו) היה אך ורק לטובתו.

כך גם הקב"ה לא מקבל מאיתנו דבר, וכל מעשיו נועדו לטובתנו. וגם מה שנקרא אצל הקב"ה בשם "דין" - מטרתו היא להטיב לנו. לכן הקב"ה נותן לנו כלכלה בחסד, כדי שנשיג באמצעותה את הדין - את שלמותנו הרוחנית בתורה ובמצוות.

אך ללא קשר לנושא שהזכרת, חז"ל אמרו שהקב"ה פועל בעולמו בשתי מידות, בחסד וברחמים, ושתי המידות משולבות זו בזו. ורק מפני שהעולם לא יכול לעמוד בדין, אז הקב"ה פועל איתו בחסד ומאריך אפיו לבריותיו כדי שישיגו את שלמות תכליתם. 

 בברכה,

דניאל בלס