הפריית אישה מזרע בעלה שנפטר

שלום רב,

1. יש בזה דעות בין חכמי זמנינו, דעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות חלק ו' (סימן רמד) שאין להפרות מזרעו של מת, מכיוון שהולד נוצר שלא כדרך הארץ, והיינו ולד בלא אב, לא גרע מבני תשע מידות, שהם ולדות פגומים, ואין להביא לעולם חס ושלום ולדות פגומים.

ולעומת זאת ראה להגרז"נ גולדברג שליט"א (אסיא סה-סו עמוד 47) שהשיב בזה: ללא הסכמה של הנפטר, כמובן שהדבר אסור. אך אם קיימת הסכמה מפורשת או אפילו אומדן ברור שזה רצונו, אז אין בכך איסור. נציין שעל פי ההלכה צריך סיבה כדי לאסור, וללא סיבה כזו המצב הטבעי הוא היתר. לענין זה נוגעת גם העובדה שהתורה החשיבה מאד את הרצון האנושי להשארת שם וזכר בעולם, כפי שניתן ללמוד מפרשת יבום". וע"ע בשו"ת ושב ורפא חלק ג' (סימן רב) ובשו"ת כנפי יונה (סימן יג) ובספר רץ כצבי ענייני פוריות (סימן ב פרק ב).

2. בכל אופן אם הפרו אישה זו מזרע בעלה הנפטר, היא חייבת לעשות יבום או חליצה, כיוון שבשעת פטירת הבעל לא היה לו זרע של קיימא.

מקורות: הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה תנינא (סימן קכד, עמוד תנב, ד"ה ומ"מ) והגר"ש ישראלי זצ"ל בשו"ת חוות בנימין חלק ג' (סימן קז אות יב) והגרא"ד הורוויץ זצ"ל בשו"ת קנין תורה בהלכה חלק ד' (סימן קלו), ולהבחל"ח הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות חלק ו' (סימן רמד) והגר"י זילברשטיין שליט"א בספר שיעורי תורה לרופאים חלק ג' (סימן רנד) והגר"ש עמאר שליט"א בשו"ת שמע שלמה חלק ח' (חלק אבן העזר סימנים ט-יא). וזה שלא כמו שמצדד הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספרו קובץ תשובות חלק ג' (סימן קצ אות ג). וע"ע בתשובת הגר"נ גשטטנר זצ"ל בספר חליצה כהלכתה חלק ב' (עמודים תקמה-תקמט) ובשו"ת דברות אליהו חלק ו' (סימן עז).

בברכה,

הלל מאירס