למה היסורים בגיהנם הם כאלה...

בס"ד

 שלום וברכה,

 על התורה נאמר "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה אשר לימדה "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. וראה כאן אינספור דוגמאות נוספות על המוסר של היהדות:

https://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2558986&forum_id=4142

 לגבי שאלותיך על דין בן סורר ומורה, וארבע מיתות בית דין. ראה בבקשה כאן:

https://www.hidabroot.org/question/18735

 כפי שתראה במאמרים לעיל, אין רצון התורה להעניש, והעונשים היו נדירים מאוד בישראל. רק שונאי ישראל הגדולים ביותר אכן היו נענשים על חטאים אלה, ולא השוגגים.

 התורה מדגישה את חומרת העבירות באמצעות העונשים.

אם התורה היתה קובעת עונש קל לחילול שבת - רוב היהודים המתפרנסים היו עובדים בשבת. רק מפני שיודעים את חומרת העבירה, ידעו בני ישראל לשמור על השבת ככבת עינם במשך 2000 שנות גלות (למרות שלא היו בתי דין שמענישים).

וכן "יוותרו מעיו" היא לשון קשה שמביאה את התלמידים להתרחק מדעה רעה עד מאוד, לחשוב שמותר לעבור על המצוות כי ה' הוא רחמן ולכן יסלח על הכל. דעה כזו כופרת בכל התורה כולה, ולכן היה חשוב להרחיק ממנה.

 לפני שתגיב, חשוב מאוד שתקרא את מאמרי בעיון:

https://www.hidabroot.org/article/211728

 אשמח להיות לעזר  בכל שאלה.

 בברכה,

דניאל בלס