בהמשך לשאלותיי

בס"ד

שלום וברכה,

לגבי דיבור עם אנשים, הכלל פשוט:

אם את רואה אדם שאכן מתעניין, בעל פתיחות לשנות את דעתו, ושאלותיו נובעות מסקרנות, הרי מצווה לעזור לו בחיפוש האמת, ולהשיב לו ביהדות.

אך אם את רואה בו זלזול, נחרצות, דעות קדומות, אז דעי ששאלותיו אינן מגיעות ממקום של חיפוש אמת אלא קנטרנות, ואין טעם לדבר עמו, ושיחות אלה רק יורידו אותך, ויגרמו לו להתבצר בעמדתו יותר. במקום שאת רואה זלזול וגאווה - צריך להתעלם.

ובמענה לשאלתך,

הפרדה במקומות לימוד וחתונות, נועדה מלכתחילה לאנשים שבחרו לעמוד ביצרם. כי היצר מוטבע באדם, ואיננו מחפשים להעמיד עצמנו בנסיונות מיותרים. מסיבה דומה, צמחוניים לא יאכלו במסעדות בשריות, ואנשים ששומרים דיאטה לא יכנסו לקונדיטוריות. 

זו עובדה שהציבור הכללי, אשר אינו שומר על כללי הצניעות, מוכיח נפילות רבות בתחום זה. במוסדות הלימודים המעורבים קיימת פריצות רבה, תגרות אלימות על רקע זה, וכו'. וכן במקומות העבודה, בגידות רבות מתרחשות בשל חוסר מחיצות. והנתונים המצערים מוכיחים זאת: כל זוג שלישי בישראל מתגרש כיום. בעוד בציבור החרדי הנתונים טובים בהרבה.

בברכה,

דניאל בלס