בטחון בה

שלום וברכה,

ייתכן שדבריו של הרב יוסף בן פורת לא הובנו נכונה. כי חובות הלבבות מלמד אותנו, שלמרות שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, עליו לעשות את ההשתדלות ההגיונית להשיגם, ואם ימעט בהשתדלות כדרך העולם - לא ישיגם במלואם. כלומר מי שיישב בביתו רגל על רגל מבלי לעבוד - לא יקבל את התקציב שנקבע לו מראש השנה, אלא יפסידו. אני מציע שתשב ללמוד את ספר חובות הלבבות כדי להשיג הבנה בכך.

רק צדיקים בסדר גודל גבוה ביותר, שאינו מצוי בדורנו, מסוגלים לזכות שמזונותיהם יגיעו אליהם בכח הביטחון ללא כל השתדלות, כמו אליהו הנביא שעורבים הביאו לו מזונו, או רשב"י שעץ חרוב צמח עבורו במערה.

כל מקום, במענה לשאלתך - אינני רואה שאברכים בימינו רעבים ללחם. ברוך השם הם זוכים להתפרנס, קונים דירות, מביאים לעולם ילדים רבים ואפילו זוכים לחתן כל אחד ואחד מהם. אני רואה אברכים שמצליחים לתמוך בעשרה ילדים - והורים חילונים שבקושי תומכים בשניים.

עם זאת, חשוב להבין שהאברכים מלכתחילה לא בחרו בחיי עושר ורווחה כלכלית, אלא הסתפקו בפרנסה המאפשרת את מחייתם. האברכים המירו את העושר בחיי תורה ומצוות שהם העיקר. 

אני חושב שבדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו מהשמים. ומי שרצונו בחיי רווח ומותרות, ובהם ישים עיקר עמלו, לרוב יזכה בהם אם זה מזלו. ומי שבוחר לחיות עבור התורה, אמנם לא יזכה לרוב בחיי מותרות, אך יזכה לפרנסה ויחיה את החיים הטובים ביותר שאפשר לחיות, וישמח בחיים אלה. כי אותם ביקש.

השאלה מה מכנים בשם הצלחה.

מי שזוכה לעסוק בתורה, ויש לו פרנסה לאשתו וילדיו, הוא אדם מאושר. ואחוזי האושר בציבור החרדי הם מהגבוהים בישראל.

לעומת זאת כל החיצוניות והעושר והפריצות אינם נותנים אושר. שיעורי הדיכאון בחברה הכללית הם מהגבוהים בישראל.

הקב"ה פועל דרך הטבע, ולכן כל הדברים הטובים שלהם זוכה הציבור השומר מצוות - ניתן על ידי אמצעים מציאותיים.

כך לדוגמה, הסטטיסטיקה מראה שכל זוג שלישי בחברה הכללית מתגרש כיום, בגידות לרוב, ומחלות רבות מתפשטות בגלל פריצות - בעוד בציבור החרדי כמעט שאינו סובל מחולאים רעים אלה. מי שמאמין בתורה רואה בכך את יד ההשגחה על שומרי מצוותיו, ומי שרוצה להתעלם מכך, יאמר שהדבר קורה בגלל סיבות חברתיות כאלה ואחרות.

הוכח לדוגמה שסטטיסטית יותר אנשים מגיעים לגיל שיבה ושומרים על בריאותם השכלית והנפשית בציבור החרדי, מאשר בכל ציבור אחר. המאמין יודע שכך רצה ה', ואילו הרוצה לכפור יטען שהדבר קשור  בסיבות פסיכולוגיות וכדו'.

ואנו המאמינים נדבק באמונתנו. 

כי צדיק - בזכות אמונתו יחיה.

השאלה מה תרצה להשיג בחייך - חיי תורה המובילים לדרגה נצחית של קירבה לקב"ה בעולם הזה ובעולם הבא, עבורם תהיה מוכן לוותר מעט על "קצבתך" החומרית, אך תמיר אותה באושר רוחני שאין כדוגמתו, או שמא תבחר לחיות בבינוניות ותשיג רק מידה בינונית.

שלך בברכה,

דניאל בלס