לשם מה אנחנו קיימים

בס"ד

שלום וברכה,

קודם כל, כל הכבוד לך על תהליך ההתחזקות. אמרו חז"ל שבדרך שבה אדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו מן השמים. ברוך השם זכית לבקש את האמת, לכן הקב"ה מכוון אותך להכרתו. בעזרת השם תצלח דרכך.

שאלתך היא שאלה חשובה, והתשובה לה מורכבת.

הקב"ה ברא את בני האדם כדי להטיב להם, ובמטרה שיהיו דומים לו וקרובים אליו בעולם הבא, כאשר ההטבה הגדולה ביותר שיש היא הרוממות הרוחנית, הגבורה שאותה משיגים באמצעות הנסיונות ומלחמת היצר בעולם הזה, בדומה לספורטאי שמשיג מדליה רק לאחר ניצחון בתחרות קשה. כך הנסיונות והבחירות שלנו בעולם הזה נועדו לרומם אותנו, ולהביאנו לדרגה רוחנית גבוהה, שבה נהיה דומים לבורא עולם בזכות הבחירות שלנו והמעשים שלנו.

הנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הנסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקירבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. 

אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמיתי הוא הקירבה לה', וכדי להשיג מטרה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא בשקר ודמיון.

המטרה של החיים היא לקיים את רצונו של בורא עולם, על ידי תיקון המידות והתגברות על התאוות שלנו, בכך נגדיל את הנשמה שלנו עוד ועוד, ונקרב אותה למקור יוצרה. בעולם הבא, תהיה הנשמה קרובה לקב"ה בגן-עדן לפי קדושת ורמת המעשים שלנו בעולם הזה. התורה היא ספר הוראות היצרן המדריך אותנו כיצד להשיג את ההטבה הגדולה הזו, וכיצד לקיים את רצונו של בורא עולם.

לגבי השאלה, למה אלוקים רצה לברוא אותנו, נא לראות כאן תשובה מורחבת:

https://www.hidabroot.org/he/question/132674

היהדות מלמדת אותנו שגבר ואשה הם למעשה שני חצאי נשמה שירדו לעולם, כמו שנאמר בתורה בפירוש: "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). האיש והאשה נקראים ביחד בשם "אדם". אמרו חז"ל שגבר ללא אשה אינו קרוי אדם. בעולם הבא חוזרת נשמת הגבר להתאחד עם נשמת האשה, כי הם נשמה אחת.

היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. 

הגבר והאשה שונים בגופם ובטבעם הנפשי זה מזה, על כן תיקוניהם הרוחניים שונים.

 על כן ישנן מצוות שהתורה חייבת הגבר ולא את האשה, כמו ברית מילה, תפילין, ציצית, לימוד תורה ועוד.  ופטרה את האשה ממצוות שתלויות בזמן. מכיוון שהתורה מכירה בצרכיה המיוחדים של האשה, ולכן פטרה אותה ממצוות שהזמן גרמן - הרי הקב"ה הטיל על נשים את התפקיד הנכבד של הבאת ילדים לעולם, הכניסה להריון, הנקה, טיפול בילדים הקטנים וחינוך. לכן התורה פטרה אותה ממצוות התלויות בזמן. ופירוש הדבר שהאשה טובה כפי שהיא,  ומתקנת את נפשה ללא מצוות אלה. בעוד הגבר זקוק למצוות כמו תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותו. כי הגבר והאשה שונים זה מזה. אפילו היצרים שלהם שונים: בין הגברים יש יצר רע של תחרותיות וגאווה וכבוד והסתכלות במקומות אסורים, לעומת זאת אצל נשים יש יצר רע אחר של רכילות ושל צניעות. 

לכל מין את ההתמודדויות שלו: אצל גברים עיקר ההתמודדות היא עם גאווה, תחרותיות, כעס, תאווה. כאשר אצל נשים עיקר ההתמודדות תהיה עם צניעות, רכילות וקלות דעת. אך  הקבלה מלמדת אותנו שבעולם הבא נשמות הגבר והאשה חוזרים ומתאחדים, וזוכים לטוב האלוקי כנשמה אחת שלמה. פירוש הדבר שהאשה שותפה בכל המצוות שעושה בעלה, כפי שהבעל שותף בכל המצוות שעושה אשתו, וכך הם זוכים יחד להגיע לשלמותם הרוחנית.

 הנה הרצאה חשובה על מעמד האשה ביהדות:

https://www.hidabroot.org/video/60793

לתשובות נוספות באמונה, על מטרת החיים והבריאה, חפש בבקשה בגוגל את המילים "שיחה גורלית", וקרא חוברת המתארת דו-שיח עם בורא עולם על כל עיקרי האמונה.

בברכה,

דניאל בלס