למה לא מוזכר עולם הבא בתורה?

מועדים לשמחה,

הנה כבר עמדו בשאלה זו רבותינו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים, ומהם:

א. האבן עזרא (דברים לב לט) הביא בשם רבינו האי ז"ל כי לא הוצרך הכתוב לפרש דבר העולם הבא, כי היה ידוע בהעתקה. זאת אומרת, שהיתה מסורת ברורה איש מפי איש שישנו עולם הבא.

ב. ובספר החינוך (בהקדמה ד"ה ואם ישאל עוד אחר) כתב לתרץ, מפני שענין העולם הבא ידוע ונגלה לכל בעל שכל וברור כשמש, אין כל אומה ולשון שלא יסכימו כי יש לנפשות השארות אחר כלות הגופים, ואין חולק גם כן כי לפי טובתה של נפש וחכמתה וכושר פעליה תענוגה יותר, כי מחצב הנפש השכלית ממוצא השכל, וכל שמתקרב יותר אל טבעו, מקום שחוצב ממנו תענוגו יותר. אלה הדברים אין צריכין חזוק בראיות ועדים, הן הן עדיהם וראיותיהם, מושכל ראשון הן. ועל כן לא תאריך התורה במה שהוא ידוע מן הסברא האנושית, וזו אמרם זכרונם לברכה בכל מקום, סברא הוא, כלומר, ואין צריך קרא במה שהסברא נותנת. ועל כן הבטיחתנו התורה בקיום המצוות בטוב העולם הזה, כלומר, שלא נהיה טרודים במזונות ובמלחמות האויבים, ונוכל להשתדל בעבודת הא-ל ונשיג רצונו. ואין צריך להאריך עוד ולומר, וכשתשיגו רצונו תזכו לתענוג העולם הבא, כי ידוע הדבר מאליו שכל נברא אשר ישיג רצון בוראו יתעלה, יתקרב אליו ויתענג בזיוו.

ג. עוד תירץ בספר החינוך שם, שאילו הבטיחה התורה בגמול העולם הבא ולא בזה, לא תהיה ההבטחה נראית בחיים ויהיה אולי לב קטני אמנה נוקף בדברים.

וע"ע לרב סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות (מאמר התשיעי אות ב) ובספר הכוזרי (מאמר א' אות קט) ובאבן עזרא הנ"ל, וברמב"ן (ויקרא כו יב) וברבינו בחיי (שמות כד יא, ויקרא כו ט) ובכלי יקר (ויקרא כו יב).

בברכה,

הלל מאירס