האם יש היום איסור כרת והאם הוא חמור מעבירה אחרת

בס"ד

שלום וברכה,

כרת חמור יותר מלאו, והתורה מדגישה חומרה זו כשם שהיא מדגישה שהמחלל שבת דינו סקילה - למרות שבאלפיים השנים האחרונות אין בתי דינים שמענישים בסקילה על חילול שבת, אך בזכות התורה יודעים אנו חומרת העבירות ונזהרים בה.

בימים שהיתה מלכות בישראל, והיו בתי דינים מענישים על איסורי תורה בעדים והתראה, גם היו רואים בחוש כיצד אנשים נענשים בעולם הזה בשל איסורי כרת, ואפילו מקבלים בגופם ובבתיהם נגעים בשל דיבור לשון הרע וכדו' עד שהיו מטהרים ועושים תשובה.

אולם מאז חורבן בית המקדש יצאנו לגלות פיזית ורוחנית, אין עוד נביאים בישראל, ונוצר מצב של הסתר פנים הולך ומתגבר בעולם - שיימשך עד בוא המשיח והגאולה. הסתר הפנים, פירושו, כי איננו רואים בחוש שכר ועונש נגלים בעולם הזה.

עם זאת, כל הנבואות בתורה התגשמו אחת לאחת, וגם נבואות אחרית הימים נראות בחוש. אלו די והותר סיבות להאמין שה' משגיח על עמנו, ושיש שכר ועונש על כל מעשינו. ראה בהרצאה:

https://www.hidabroot.org/video/68365

ונחזור לשאלתך.

יש שתי דרגות בכרת, העוון שבה, וצורת הענישה שיכולה להגיע בעולם הזה או בעולם הבא.

מלשון התורה נראה שכרת מתייחס בראש ובראשונה לענישה חמורה כלפי הנשמה ולא כלפי הגוף החיצוני (שהוא הנענש בהלקאה או במיתות בית דין). ביחס לכרת התורה אינה מזכירה לשון מוות, אלא לשון כריתה, ואינה מזכירה גוף, אלא מזכירה נפש.

בתורה נאמר: "ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה" (שמות לא, יד), וכן נאמר: "ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה; הכרת תכרת הנפש ההיא, עוונה בה".

נפש כידוע מתייחסת לנשמה. התורה מעידה על עבירות שבהן הנשמה נכרתת מנשמות עם ישראל בגלל עוונה החמור, עובדה אשר יכולה להתבטא בעולם הזה (כשיש מלכות ומקדש וגילוי פנים בישראל), או רק בעולם הבא (בזמן שיש גלות והסתר פנים בעולם הזה).

כך כתוב בספרא (אמור יא): "לפי שהוא אומר כרת בכל מקום ואיני יודע מהו, כשהוא אומר והאבדתי לימד על הכרת שאין אלא אבדן".

העוון הוא של הנפש, אך הכרת יכול להיעשות בעולם הזה או בעולם הבא לפי דרגת הדור.

כך הבהיר הרמב"ם, והדגיש את הכרת הנעשה לנפש בעולם הבא:

"הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא... והנקמה שאין נקמה גדולה ממנה – שתיכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים, שנאמר "היכרת תיכרת הנפש ההיא, עוונה בה" (במדבר טו,לא). וזה האובדן הוא שקוראין אותו הנביאים דרך משל "באר שחת" ו"אבדון" ו"תופתה" ו"עלוקה"; וכל לשון כליה והשחתה קוראין לו, לפי שהיא הכליה שאין אחריה תקומה לעולם וההפסד שאינו חוזר לעולם" (הלכות תשובה פרק ח, א-ח).

ועוד כתב:

"והרעה השלמה היא היכרתות הנפש ואובדנה, ושלא תזכה להשאר קיימת, והוא הכרת הנזכר בתורה. ועניין הכרת – היכרתות הנפש, כמו שבאר ואמר: "הכרת תכרת הנפש ההיא", ואמרו עליהם השלום: "'הכרת' - בעולם הזה, 'תכרת' - לעולם הבא"... הנה כל מי שדבק בתענוגים הגופניים, ומאס באמת ובחר בשקר – נכרת מאותה מעלה, ויישאר חומר נכרת בלבד." (פירוש המשניות לרמב"ם, הקדמה לפרק חלק).

עם זאת, אין הדבר אומר שלא רואים עונשי כרת גם בעולם הזה. אמרו חז"ל (מועד קטן כח, א) שעונש כרת מתבטא לא רק בקיצור ימים, אלא גם בצורת המיתה (מיתה משונה).

עוד אמרו:

"מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין... דין ארבע מיתות לא בטלו: מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי" (כתובות ל, א).

 כך שגם בימינו יכול אדם שעובר איסור כרת לקבל את עונשו בעולם הזה, וצריך להבין שיש זכות בכך - כי המקבל עונשו בעולם הזה מכפר בכך על גודל חטאו לעולם הבא, כפי שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק א, יא-יב): 

"עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה--תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם" (תהילים פט,לג). במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בעת שעבר.  אבל המחלל את השם--אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות:  אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כב,יד)". 

בברכה,

דניאל בלס