האם יש חיוב לשמוע בקול ההורים בדבר שאינו נוגע אליהם?

שלום רב,

יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם יש חיוב לשמוע בקול ההורים בדבר שאינו נוגע אליהם. ולהלכה נוקטים שמעיקר הדין אין חיוב לשמוע בקולם, ולפי זה במקרה שלך - את לא חייבת לשמוע בקול אמך.

ומכל מקום פשוט וברור שאת צריכה להשתדל לפייס את אמך ולהשיג את הסכמתה למהלך זה שאת רוצה לעשות. ואם היא לא מסכימה בשום  אופן - את לא חייבת לשמוע בקולה וכאמור. ועדיין יש לך לנהוג בתבונה רבה ולא להיכנס לשום קטטה ומריבה עבור זה.

מקורות: הנה כבר נחלקו בזה הראשונים אם יש מצות כיבוד אם ואם כשמצווים עליו לעשות או לא לעשות דבר שאינו נוגע אליהם, כי דעת הרמב"ן (יבמות דף ו עמוד א) שאין עיקר כיבוד אלא מה שאמרו בקידושין (דף לא עמוד ב) איזהו כיבוד, מאכילו ומשקהו ומלבישו ומנעילו וכו' וכל דבר שיש לו הנאה בו, אבל אמר לו לעשות דבר שאין לו הנאה של כלום אין זה כיבוד שאמרה תורה. וכן דעת הרשב"א והריטב"א ביבמות שם. וכן מבואר בשיטה מקובצת (בבא מציעא דף לב עמוד א, ד"ה יכול). וכן כתב המהר"י קולון (שרש קסו אות ג). וכן מבואר בשו"ת מהר"ם מלובלין (סימן קלו, ד"ה ועוד).

אולם מדברי ספר חסידים (סימן תקסא-תקסד) והריב"ש בתשובה (סימן קכז) נראה שסוברים שגם באופן זה יש חיוב מצות כיבוד אב ואם. (כן כתב להוכיח מדבריהם בשו"ת מהרש"ם חלק א' סימן קא. וע"ע שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן רכד אות יג-יד). וכן ע"ע להגרי"פ פערלא בפירושו על ספר המצוות לרס"ג חלק א' (עשה ט) שכתב להוכיח שהמאירי ורבנו ירוחם סבירא להו דלא כהרשב"א בזה. וכן מבואר שסובר בשו"ת חות יאיר (סימן ריד), והובא בפתחי תשובה יורה דעה (סימן רמ ס"ק כג). 

ולהלכה, כפי הנראה רוב גדולי הדור האחרון נקטו שאין חיוב לשמוע בקול אב ואם כשזה לא נוגע אליהם, ראה ארחות רבנו חלק ג' (עמוד קי) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, ושו"ת בצל החכמה חלק ב' (סימן נה) ושו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן פז אות ד) ושו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק יורה דעה סימן כב אות ה) ושו"ת יחוה דעת חלק ה' (סימן נו הערה ב). וע"ע שו"ת שבט הלוי חלק ד' (סימן קכד אות א) וחלק י' (סימן קנו אות ב) ושו"ת תשובות והנהגות חלק ג' (סימן ערה).

ואמנם בספר המקנה (קידושין דף לא עמוד ב) כתב, דכל דבר שמצווה לו אביו אף בדבר שאין לאביו שום הנאה ממנו שאינו בכלל כיבוד, אפילו הכי אם אין לבן שום הפסד ממנו זהו בכלל מורא שאם לא ישמע לו הוי כסותר את דבריו. וכן דעת החזון איש (יורה דעה סימן קמט אות ח). 

אולם בשו"ת מהר"י קולון הנ"ל מפורש שגם אינו עובר על מורא אב ואם. וכן בספר בית דוד יורה דעה (סימן רמ סק"י) חולק על המקנה בזה. וכן יעויין שו"ת יביע אומר (שם) ושו"ת יחוה דעת (שם) שלא סבירא ליה כדעת המקנה, וציין שכבר שהאריך בזה הגר"ח הלר בהגהותיו על ספר המצות (עמוד פח). וכן בשו"ת בצל החכמה (שם אות ו) ושו"ת תשובות והנהגות (שם) נקטו שלא כדעת המקנה. וע"ע שו"ת אבן ישראל (שם) שכתב, דיש לומר דלא שייך סתירת דבריו אלא בעונה לו שלא ישמע, אבל אם אינו עונה לו, אח"כ יכול לעשות מה שהוא שרוצה, כיון שזה אינו נוגע לאביו. 

ומש"כ שיש להשתדל להשיג את הסכמת האם, כן פשוט מסברא, וכן כתב בשו"ת וישב משה חלק ב' (סימן נו אות ג), ולמד כן ממה שכתב בשו"ת אבני צדק (חלק יורה דעה סימן צט).

בהצלחה רבה,

הלל מאירס