למה ה’ נח ביום השביעי

בס"ד

שלום וברכה,

אלוקים אינו צריך לנוח, ויותר מכך, רצונו מקיים את עולמנו אפילו ברגע זה, כפי שאנו קוראים בכל יום בתפילה: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". אם יחדל הרצון האלוקי - הכל ישוב לתוהו ובוהו.

המילה  "נח" נאמרה בדרך משל. "שבת" בלשון העברית פירושה סיום מלאכה. ומאחר שביום השביעי סיים ה' את מלאכתו, הרי שיום זה נקרא בשם "יום השבת". כך נאמר בתורה בפירוש:

"וַיְכֻלּוּ השמים והארץ וכל צבאם, וַיְכַל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שָׁבַת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות" (בראשית ב, א).

המילים "ויכל", "ויכולו", פירושם - סיים, סוימו.

"שָׁבַת" פירושו חדל מעשייה. כלומר לאחר ששת ימי בראשית לא נבראה עוד בריה חדשה בעולם. הקב"ה מחזיק את העולם ברצונו, אך לא ברא בו דברים חדשים לאחר ששת ימי בראשית.

אור החיים הקדוש מרחיב לבאר את עניין המנוחה כמעלתו של יום השבת, המציין את השלמת הבריאה וגמר מלאכתה (בפירושו על בראשית פרק ב):

"וישבות ביום השביעי וגומר. מקרא זה מה בא ללמדנו כי הם הדברים עצמן הנאמרים בסמוך ויכל אלהים:

ונראה לומר על דרך מה שאמרו ז"ל (ב"ר פ"ז) כי בריות נבראו ערב שבת עם חשיכה ולא הספיקו לגמור בריאת גופם עד שקדש היום והן הם המזיקים ע"כ. ויש לנו להשכיל זאת איך יוצדק לאמר בערך הבורא יתעלה שמו שלא הספיק לגמור וכו' הלא דבר ידוע לכל כי כהרף עין יכול לברוא עולמות כולם. וצא ולמד מה שכתבנו בתחילת הפרשה ותראה קצת גבורותיו יתעלה שמו:

אכן הכונה היא כי רצה ה' להודיע עוצם מעלת יום המכובד כי הלא תדע שישתנה הדבר בין מלאכה שהתחיל בה ואין בה הפסד למלאכה שכבר התחיל בה ותפסד אם לא יגמור אותה. וכאן הודיענו הכתוב כי מלבד שלא התחיל במלאכה אחרת אלא אפילו במלאכה שהתחיל בה כשקדש היום גם כן שבת מלגמור אותה הגם שנפסדה המלאכה שהתחיל בה הפסד שאין אחריו תיקון אף על פי כן לא רצה לעשות עוד. והוא שרמז באומרו וישבות אחר שאמר ויכל כי מלבד שכלה ולא הוסיף עוד עשות בריאה אחרת אלא אפילו מה שהיה בידו להשלימו שבת פירוש בטל גמר הדבר שהיה בידו, ולזה אמר מכל מלאכתו לומר אפילו מלאכה שכבר התחיל בה והוא אומרו אשר עשה והתחיל בה כיון שבא יום השביעי שבת מלהשלימה. וה' עשה כן להראות דבר זה לא לצד מניעת היכולת ח"ו כי פשיטא שבהרף עין בורא כהנה וכהנה רבי רבבות, גם אומר אני כי לטעם זה סדר ה' המלאכות שעשה בסדר הימים דבר יום ביומו כדי שיוכר מעלת השבת כי זולת זה יכול היה ה' לעשות כל המעשה ביום אחד ובזמן מועט".

בברכה,

דניאל בלס