האם מותר להניח תפילין לפני ברכת התורה?

שלום רב,

אפשר להניח תפילין לפני ברכת התורה, ובפרט כשהזמן דחוק. אמנם נכון להחמיר שלא לומר את הפסוקים שנהוג לומר לפני הנחת תפילין ולאחריה.

מקורות: הנה במשנה ברורה (סימן מז סק"ז) הביא בשם ביאור הגר"א (שם סעיף י) שלכולי עלמא מותר לעשות איזה פעולת מצוה קודם ברכת התורה, אף על גב דבעת מעשה בוודאי מהרהר בדין הזה, אפילו הכי מותר, דכל שאינו מתכוין ללימוד אין צריך ברכה (אמנם עיין ביאור הלכה סימן תקפח סעיף ב, ד"ה שמע, בטעם הראשון שאין לקיים מצוה במקום מטונף. ולכאורה זה סותר לדבריו במשנה ברורה הנ"ל. ויש לחלק). וכן מוכח מדברי החיד"א בספר עבודת הקודש (בקשר גודל סימן ה אות ל-לא) שמותר לקיים מצוות וכן להניח תפילין קודם ברכת התורה (והבאנו דבריו להלן). ושו"ר שכן כתב להוכיח בשו"ת בצל החכמה חלק ד' (סימן קנ אות ח). וכן פסק בשו"ת מהר"י שטייף (סימן ערב) שמותר להניח תפילין לפני ברכת התורה.

אמנם ראה בבכורי יעקב (סימן תרמד סק"א) שכתב, ומברך ברכת התורה קודם נטילת לולב. ולכאורה מבואר מדבריו שאין לקיים מצוה קודם ברכת התורה. ואכן בספר יפה ללב חלק א' (סימן כה אות י) הסיק שאין להניח תפילין לפני ברכת התורה לאור דברי הבכורי יעקב הנ"ל. וע"ע ביפה ללב חלק ב' (קונטרס אחרון סימן כה אות א).

אולם עיין לאדמו"ר בעל האמרי אמת זצ"ל בספר מכתבי תורה (סימן כו) שהסביר דברי הבכורי יעקב על פי דברי הזוהר הקדוש (פרשת צו) שלגבי צורבא מרבנן מצוה הוי כמו תורה. ולפי זה לסתם אדם שאינו צורבא מרבנן ליכא חשש להניח תפילין לפני ברכת התורה. וכן ראה כיוצא בזה בספר פסקי תשובה חלק ג' (סימן שנג אות ג) שכתב להסביר על פי מש"כ בתיקוני זוהר דמצוות דיום טוב הוי כתורה, וא"כ אין להקיש מד' מינים לשאר מצוות.

או יש לפרש כמו שכתב בשו"ת בצל החכמה (סימן קנ אות ט) שאפשר שכוונת הבכורי יעקב שיש לברך ברכת התורה לפני נטילת ד' מינים משום הפסוקים ויהי נועם וגו' שאומרים בשעת קיום המצוה, והרי הבכורי יעקב שם קאי בהוראת האריז"ל שיש לברך על הלולב לפני הליכה לבית הכנסת בסוכה. ובאמת לפי דעת האריז"ל אומרים ויהי נועם וגו' כשמקיימים מצוה. וכ"כ לפרש בספר חזון עובדיה סוכות (עמוד שעב). וע"ע בשו"ת ארץ צבי (סימן טז) ובשו"ת לב אברהם (סימן ז) ובשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן לט אות א) וחלק ב' (סימן פ אות ה, וסימן קע אות כד) ובשו"ת שבט הקהתי חלק ג' (סימן שמ אות א) ובספר מועדים וזמנים חלק ח' (סימן קטז).

עכ"פ להלכה נוקטים שמעיקר הדין מותר לקיים מצוות לפני ברכת התורה, וכן ראה בשו"ת בצל החכמה (שם) שהעלה, שמותר לקיים מצוה גם קודם שבירך ברכת התורה. אלא שחסידים ואנשי מעשה המדקדקים לברך ברכת התורה  קודם קיום מצוות השייכות ליום טוב, וכן תלמידי חכמים המדקדקים לברך ברכת התורה קודם קיום כל מצוה תבוא עליהם ברכה. וכן הסכים בשו"ת באר שרים חלק ג' (סימן מה אות ד). וכן ראה עוד אלו בחלק ו' (סימן יב אות ב). ועיין עוד בבצל החכמה שם, שבשעת הדחק יכולים גם המדקדקים לקיים מצוה ואחר כך לברך ברכת התורה. ודון מינה לנידון דידן.

ומש"כ שנכון להחמיר וכו', ראה שלחן ערוך אורח חיים (סימן מו סעיף ט), רמ"א שם, ומשנה ברורה (ס"ק כח). וכן ראה בנידון דידן להחיד"א בספרו עבודת הקודש (בקשר גודל סימן ה אות ל) שכתב, הנוהגים קודם כל מצוה לומר פסוק ויהי נועם לא יאמרוהו קודם ברכת התורה. ושם (סעיף לא) כתב עוד, הנוהגים לומר פסוק וארשתיך לי באמונה כו' אחר לבישת תפילין לא יאמרו אם לא ברכו ברכת התורה. 

בברכה,

הלל מאירס