האם אפשר להתפלל על בן זכר למרות שבבדיקות אמרו שיש בת?

שלום רב,

הנה בתלמוד בבלי מסכת ברכות (דף ס עמוד א) מבואר, שרק עד ארבעים יום אפשר לבקש רחמים שהולד יהיה זכר, אולם לאחר מכן זה בגדר תפילת שוא.

ואמנם מובא בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות (פרק ט הלכה ג, דף סו עמוד ב) שדווקא מי שמבקש שאשתו תלד זכר כשהיא כבר יושבת על המשבר, זה בגדר תפילת שוא, אולם לפני כן ניתן לבקש על כך. ויש דעה שם שסוברת, שניתן לבקש על כך גם בזמן שאשתו יושבת על המשבר.

אולם כידוע בכל מחלוקת בין התלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי - פוסקים כדעת התלמוד בבלי (יעויין ברי"ף סוף מסכת עירובין, ובתוספות מסכת ברכות דף לט עמוד א, ד"ה בצר), ולפי זה כאן יש לפסוק כדעת התלמוד בבלי, שרק עד ארבעים יום אפשר לבקש רחמים שהולד יהיה זכר. אולם לאחר מכן זה בגדר תפילת שוא.

וכן פסק השלחן ערוך אורח חיים (סימן רל סעיף א) שאם היתה אשתו מעוברת אחר ארבעים יום לעבורה, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. והסביר המשנה ברורה (סק"א) שכבר נצטייר צורת הולד, אבל תוך ארבעים יום מועיל תפילה. ואפילו אחר ארבעים יום יוכל להתפלל שיהיה הולד קימא ויהיה עוסק במצוות ומעשים טובים. 

יש לציין מה שכתב האור החיים הק' בספרו חפץ ה' במסכת ברכות (דף ס עמוד א, ד"ה היתה) שיש איסור להתפלל תפילת שוא. וכן יעויין בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק אורח חיים סימן לה אות יא).

ומעתה במקרה שלכם לא ניתן יותר להתפלל שהולד יהיה זכר, ועליכם להאמין בכל לב שזהו רצון ה' יתברך, ובעזרת ה' עוד תזכו לבנים זכרים בריאים ושלמים לעבודתו יתברך.

בברכה רבה,

הלל מאירס