האישה והיהדות

שלום וברכה, 

אכן מצער שכך מציגים בבית ספרך את האשה ביהדות. חלילה וחס שהאשה נחותה. בחברה החרדית היחס לאשה הוא כאל מלכה, וגדולי ישראל ידועים ביחסם החם והאוהב לנשותיהם. מסופר על ר' אריה לוין שיום אחד הלך לרופא עם אשתו, ואמר לרופא: "דוקטור, הרגל של אשתי כואבת - לנו"!

בבית יהודי אמיתי בעל לעולם לא ירים את הקול על אשתו ולא ידבר אליה בחוצפה, אלא מתייחס אליה כמלכה. 

ההלכה מצווה כל גבר מצווה לאהוב את האשה כגופו ולכבדה יותר מגופו! "ואהבת לרעך כמוך" נאמר לכל גבר כלפי אשתו. 

בשונה משאר התרבויות בעולם, התנ"ך תמיד התייחס לנשים כבני אדם, לכן היו אף נביאות בישראל, ובחג פורים אנו חוגגים את נס ההצלה שנעשה על ידי אסתר המלכה. אמרו חז"ל שבזכות צדיקותן של בנות ישראל נגאלו בני ישראל ממצרים, ועוד ישובו להיגאל באחרית הימים!

אנו מוצאים שהקב"ה אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב), ומכאן למדו חז"ל ששרה אמנו עלתה על אברהם בנבואה!

היהדות מספרת לנו על נביאות וצדיקות כמו שרה אמנו, דבורה הנביאה, אסתר המלכה ועוד. כמו כן היהדות היא הדת היחידה שמתחשבת בדעתה של האשה להינשא (אשה מתקדשת אך ורק לרצונה, ולא בעל כורחה כפי שהיה נהוג בתרבויות אחרות),

הדת היחידה שקבעה כתובה לאשה (כידוע אשה שמתגרשת אינה חייבת לבעלה דבר, אך גבר שמתגרש חייב לאשתו כתובה), הדת היחידה שדרשה הלכות מהגבר כלפי אשתו - לדאוג לה לדירה וביגוד ומזונות ואפילו תכשיטים, הדת היחידה שדורשת מבעל לכבד את אשתו ולהזהר בכבודה. 

ולעצם השאלה - אף אחד לא נחות יותר מהשני.

היהדות מלמדת אותנו שגבר ואשה הם למעשה שני חצאי נשמה שירדו לעולם, כמו שנאמר בתורה בפירוש: "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). האיש והאשה נקראים ביחד בשם "אדם". אמרו חז"ל שגבר ללא אשה אינו קרוי אדם. בעולם הבא חוזרת נשמת הגבר להתאחד עם נשמת האשה, כי הם נשמה אחת.

היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. לכן מושגים מודרניים כמו "פמיניזם" או "שוביניזם" הם זרים ליהדות, שהרי היהדות אינה מכירה לא בגבר שלם ולא באשה שלמה, אלא באדם אחד שמורכב מזכר ונקבה, ויחד הם מקיימים את המטרה האלוקית!

חשוב להדגיש שהתורה לא נכתבה על ידי אדם, גבר או אשה, אלא על ידי בורא עולם. אשר יודע ומכיר את בני האדם שברא, ונתן להם את הוראות היצרן הטובות ביותר לתיקון נשמותיהם.

הגבר והאשה שונים בגופם ובטבעם הנפשי זה מזה, על כן תיקוניהם הרוחניים שונים.

על כן ישנן מצוות שהתורה חייבת הגבר ולא את האשה, כמו ברית מילה, תפילין, ציצית, לימוד תורה ועוד.  ופטרה את האשה ממצוות שתלויות בזמן. מכיוון שהתורה מכירה בצרכיה המיוחדים של האשה, ולכן פטרה אותה ממצוות שהזמן גרמן - הרי הקב"ה הטיל על נשים את התפקיד הנכבד של הבאת ילדים לעולם, הכניסה להריון, הנקה, טיפול בילדים הקטנים וחינוך. לכן התורה פטרה אותה ממצוות התלויות בזמן. ופירוש הדבר שהאשה טובה כפי שהיא,  ומתקנת את נפשה ללא מצוות אלה. בעוד הגבר זקוק למצוות כמו תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותו. כי הגבר והאשה שונים זה מזה. אפילו היצרים שלהם שונים: בין הגברים יש יצר רע של תחרותיות וגאווה וכבוד והסתכלות במקומות אסורים, לעומת זאת אצל נשים יש יצר רע אחר של רכילות ושל צניעות. 

לכל מין את ההתמודדויות שלו: אצל גברים עיקר ההתמודדות היא עם גאווה, תחרותיות, כעס, תאווה. כאשר אצל נשים עיקר ההתמודדות תהיה עם צניעות, רכילות וקלות דעת. אך הקבלה מלמדת אותנו שבעולם הבא נשמות הגבר והאשה חוזרים ומתאחדים, וזוכים לטוב האלוקי כנשמה אחת שלמה. פירוש הדבר שהאשה שותפה בכל המצוות שעושה בעלה, כפי שהבעל שותף בכל המצוות שעושה אשתו, וכך הם זוכים יחד להגיע לשלמותם הרוחנית.

התורה מאוד התחשבה באשה, ומכיוון שנשים דואגות למשפחה והילדים שלהן ומטפלות בהם, על כן פטרה אותן התורה ממצוות רבות שהיו מקשות את חייהן.

מסיבה זו נשים לא התחייבו בלימוד תורה, למרות שהן מקבלות שכר על שמיעת שיעורי תורה, ואף משתתפות בשכר לימוד התורה של בעליהן (רבי עקיבא אמר על לימוד תורתו: "שלי ושלכם - שלה הוא" - כלומר של אשתי).

הגבר מצווה לחנך את ילדיו והוא חייב לדאוג ללמדם תורה. ולא פחות מזאת, כל גבר מצווה לכלכל את משפחתו ולדאוג לאשתו ובניו הן לדירה והן למזונות והן ללבוש, בעוד האשה אינה מתחייבת לפרנס את ביתה. כל גבר שמגרש את אשתו חייב לשלם לה כתובה לפי היהדות, בעוד האשה אינה מתחייבת כל התחייבות ממונית לבעלה. דינים אלה מעידים על ההתחשבות הגדולה לנשים.

טוב לצפות בהרצאה חשובה זו על מעמד האשה ביהדות:

https://www.hidabroot.org/video/60793

בברכה,

דניאל בלס