הבריאה ועולם הבא

בס"ד

שלום וברכה,

אתחיל מהסוף, כי נראה שהיא השאלה המרכזית.

אופיום להמונים אינה יותר מסיסמא ילדותית שאינה מתייחס לשאלת השאלות, מי ברא אותנו, ומהי תכלית קיומנו?

אנו יודעים שהיתה לעולם התחלה ולכל התחלה חייב להיות מתחיל. אנו יודעים שהיקום מנוהל על פי חוקי טבע המוכיחים את שליטתו של בורא עולם אפילו ברגע זה. אנו רואים שהיקום מתוכנן, בנוי על פי משוואות מתמטיות מורכבות, המוכיחות לנו שהעולם נברא על ידי מתכנן. השכל מחייב להגיע לסיבת הסיבות, מי שאינו תלוי בחומר ובזמן, אשר יצר את הכל, ועונה אך ורק להגדרה של אלוקים. ואנו למדים על מהות רוחנית שיש בתוכנו, הבחירה החופשית המעידה על קיומה של נשמה אלוקית. ההוכחות רבות מספור:

https://www.hidabroot.org/he/question/109337

הבה נביט בעובדות שלפנינו - עובדות שמוכרות בכל העולם - 

1) האדם הינו יצור השואף למשמעות ולקיום תכלית. מה שמצריך תכלית שכזו עבורו.

2) האדם הוא היצור היחידי המסוגל להבחין במציאות הבורא ולנסות להבין את רצונו. מה שמראה כי הבורא תכנן את האדם באופן כזה בו יכיר בו ויוכל לדעת בוודאות את רצונו.

3) האדם מטבעו שואף לדת ולדעת את רצון בוראו. לא קיימת תרבות בעולם שלא פיתחה דת. מה שמוכיח שהבורא טבע באדם רגש טבעי לדת, שיוביל אותו לקיים את רצונו.

4) לבני-האדם כמיהה עמוקה לחיים שלאחר המוות. מה שמראה כי הבורא תכנן את האדם באופן כזה שיקיים את רצונו כדי לשוב אליו.

5) מובן לנו שחכם תמיד יוצר יצירות עבור מטרה כלשהי. האדם הוא היצירה המופלאה ביקום, מה שמחייב משמעות לקיומו.

6) לאדם בחירה חופשית בין טוב לרע, מה שמוכיח שהבורא הציב אותו בנסיון בעולם הזה לקיים את הטוב ולהתרחק מן הרע - מה שמחייב תורה.

7) בשונה מבעלי החיים, לאדם אין אינסטינקטים המראים לו מהו הטוב ומהו הרע - מה שמצריך את הבורא להורות לאדם כיצד לנהוג, כי האדם לבדו אינו יכול להחליט מהו טוב במקרים רבים ומסועפים.

8) לאדם ישנן שאלות רבות על מהות קיומו והחיים עצמם. מה שמצריך תורה מפורטת מבוראו.

מכיוון שהבורא ברא את האדם, מוכרח שהוא הציב עבורו משמעות, אשר צריכה להנתן בצורה מפורשת בדת כלשהי שיוכלו לעקוב אחריה, לדעת את משמעות החיים והמוות ולהתקרב לבורא ולקיים את רצונו. קרא כאן על הסיבות שגרמו לי לשוב בתשובה:

https://www.hidabroot.org/article/119366

אנו יודעים שהתורה היא אמת - מכיוון שיש לנו היסטוריה נאמנה בת אלפי שנים, המתעדת ומאמתת את שליטתו של בורא עולם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף, במשך 40 שנה במדבר, בנבואות לא הגיוניות שהתרחשו לאורך יותר מאלפיים שנה כמתואר בספר הספרים, ועיקר התגלותו של בורא עולם בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני. ראה כאן במאמר "ההוכחה ההיסטורית":

https://www.hidabroot.org/article/219799

אבותינו ואבות אבותינו העבירו בנאמנות את התורה והחגים והמצוות, והיו מוכנים להקריב את חייהם בכל דור על אמיתותה. אנו לא מאמינים ביציאת מצרים רק "בגלל שזה כתוב בתורה", אלא בזכות אבותינו המעבירים את התורה מדור לדור כהיסטוריה הלאומית של עמנו מזה 3300 שנה. על כן ספר התורה מהווה עדות היסטורית לאומית שאינה ניתנת להכחשה, וכל אותם "מכחישי מקרא" אינם שונים מאותם מכחישי שואה שהתעוררו בשנים האחרונות. 

עם ישראל הוא העם היחיד בעולם שקיבל הוראות יצרן מפי א-לוהים בפני עם שלם, בהתגלות אלוקית ובנסים המוכיחים את שליטתו בטבע, ואין תורה שהשפיעה יותר על העולם מתורת היהודים. גם קיומו של עם ישראל מוכיח את שליטתו הנסית של הבורא בהיסטוריה, היות ועם ישראל הוא העם היחיד בעולם שהצליח לשרוד כל כך הרבה השמדות ואנטישמיות במשך אלפי שנים, הוא פוזר בכל רחבי העולם, נותר מועט ושרד ללא שלטון וצבא בזמן שכל האימפריות והעמים הקדומים התבוללו ונעלמו - ואף לאחר כל אלה עם ישראל שב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות, כשכל מסכת התלאות הזו כבר תוארה מראש בנבואות עתיקות יומן בתורה שמעביר העם היהודי מזה 3300 שנה. אנו יודעים מהו סוד נצחיותו.

כעת בהתייחס לשאלתך, נראה שיש לך שגיאות ביחס למושגים עליהם שמעת. כך לדוגמה, הנה מאמר על מטרת הגיהנום ביהדות:

https://www.hidabroot.org/article/211728

כפי שתבין במאמר זה, הגיהנום אין מטרתו "משחק" שאליו הולכים המפסידים, אלא הוא מקום שנועד לתועלת הכרחית.

כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.

"לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הנסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקירבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות בבקשה את התשובה הבאה:

https://www.hidabroot.org/he/question/132674

ולאחר מכן את המאמר "למה ה' ברא סבל בעולם":

https://www.hidabroot.org/he/article/88622

אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמיתי הוא הקירבה לה', וכדי להשיג מטרה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא בשקר ודמיון. נושא זה הוסבר בהרחבה בתשובה זו:

https://www.hidabroot.org/he/article/109596

חפש בגוגל את החוברת "שיחה גורלית" ותהנה מהסבר מורחב בנושא עדין זה.

בברכה,

דניאל בלס