חברה והשקפה
איך יכול להיות שאברהם היה נפיל
- י' כסלו התשע"ח
שאלה
שלום וברכה, באחת התשובות נאמר כי גובהו של אברהם אבינו היה כ 74 אנשים. (ראה במסכת סופרים (פרק כא הלכה ט) שאמרו על הפסוק בספר יהושע (פרק יד פסוק טו) "האדם הגדול בענקים", זה אברהם אבינו שהיה גבוה קומתו כנגד שבעים וארבע אנשים, עיין שם.) הכיצד? אם נקבר במערת המכפלה כמה שנדמה לי כאדם בגובה רגיל של אז לפחות. אודה על תשובה. בברכה, נמרוד
תשובה
שלום וברכה,
הפסוק לקוח מספר יהושע: "ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה" (יהודי יד, טו).
המדרש שציטטת אינו בא לתאר גובה פיזי, אלא את קומתו הרוחנית של אברהם אבינו, שכל העולם ניצב על כתפיו, בבחינת שהיה צדיק יסוד עולם. ראה פירושו של רש"י על הפסוק: "האדם הגדול בענקים הוא" - אברהם אבינו הוא שגרם להם שהארץ שקטה ממלחמה ארבעים שנה שנתעכבו במדבר בשכר שכבדו את הזקן בקרית ארבע שאמרו לו (בראשית כג ו) נשיא אלהים אתה בתוכנו.".
כלומר בשכר המצווה שכיבדו אותו, קיימם, וכך הארץ שקטה ממלחמה.
כך הוסבר גם בקהלת רבה (פרשה ג, טו):
"ר' בון אמר חורי: כתיב "האדם הגדול בענקים הוא", ראוי היה אברהם להבראות תחלה, שנאמר: "האדם הגדול בענקים הוא", ולמה קורא "גדול", שהיה ראוי להבראות תחלה, אלא אמר הקב"ה: אם אני בורא אותו תחלה שאם יקלקל אין מי יבא אחריו ויתקן, אלא הרי אני בורא אדם הראשון תחלה ואם יקלקל יבא אברהם ויתקן אחריו. "
חשוב להבין ש מדרשים רבים לא נועדו לתאר את המציאות כפשוטה, כי אם ללמד רעיונות עמוקים ופנימיים שעומדים מאחורי המציאות. ובפרט בדברי מוסר וקבלה, שהדברים עמוקים, וגם סיפורים שנראים פשוטים חובנים בהם עומק רב ונסתר על עולמות עליונים ותיקון המידות.
רק על המקרא אמרו חז"ל בפירוש: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת, דף סג, א), אך המדרשים לעיתים קרובות לא נאמרו כפשוטם. כן פסקו רבותינו: "אין למדים הלכה מדברי אגדה", "אין מקשין מדברי אגדה". המדרשים של חז"ל, כשמם כן הם - מדרשים - הם נועדו להידרש, ולדרוש לנו מוסר וחכמה.
למה הדבר דומה? לכך שמישהו יספר לנו משל על שועל המדבר עם דג, ומישהו לפתע יקשה עליו: "אבל שועלים אינם יכולים לדבר!", כאשר מובן שכוונת הדברים אינה לחיה שנקראת שועל, אלא לרעיון המופשט שהשועל מייצג במשל. מדרשים רבים של חז"ל נועדו לייצג רעיונות עמוקים ונסתרים מאחורי משלים וציורים. בלעדי המפרשים לא נוכל לדעת מתי היתה כוונת המדרש כפשוטו המילולי ומתי נאמר בדרך משל.
המהר"ל מפראג דרש מדרשים רבים בגמרא שלא לפי פשוטם. כך לדוגמה, המדרש האומר שמשה רבינו היה בגובה חמישה מטר, אינו כפשוטו על פי מפרשים רבים, שהסבירו כי כוונת חז"ל היתה לגבהותו הרוחנית של משה בפני העם, וכיצד הרגיש כל אדם שעמדו לפניו בדור המדבר (מהר"ל בחידושי אגדות על בבא מציעא, פ"ד). וכיוצא בהם.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il