האם ראובן היה בכלל בני תמורה?

שלום רב,

שאלה טובה שאלת, שאם יעקב אבינו נתכוון לרחל ובמציאות זו היתה לאה, אם כן מדוע ראובן אינו בכלל בני תמורה ח"ו, וכמו שאמרו במסכת נדרים (דף כ עמוד ב) על הפסוק (יחזקאל כ לח) "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", אמר רבי לוי, אלו בני תשע מדות וכו' בני תמורה, ופירש הר"ן: שבא על אחת מנשיו וסבור שהיא צרתה. וכן פירשו רש"י (בפירוש הראשון) והרא"ש שם. והובא להלכה בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רמ סעיף ג) ובמשנה ברורה (ס"ק טז).

ונאמרו בזה כמה תירוצים:

א. הראב"ד בבעלי הנפש (שער הקדושה) תירץ, שהיות ועדיין לא נתנה תורה לא נאסרו בדקדוקי מצוות. וכן רצה לתרץ שאפשר שלאה לא נתעברה בלילה ההוא. אלא ששוב הקשה איך אפשר לומר מורד ופושע למי שבשוגג בא על אחת מנשותיו שלא נתכוון אליה. ולכן הסיק שבני תמורה הכוונה דווקא למי שנתכוון לערווה (אישה שאינה אשתו ואסורה עליו) ונזדמנה לו אשתו.

ב. גם המגן אברהם (סימן רמ סק"ט) עמד בקושיא זו, ובתחילה הביא בשם סי"מ (ראשי תיבות ספר י' מאמרות) שמשום זה לא נטלו שבט ראובן חלק בארץ ישראל רק בעבר הירדן. וכתב על זה המגן אברהם, שמכל מקום צריך עיון שיהיו ח"ו מן המורדים והפושעים, ובפרט שהיא נתעברה מביאה זו כמו שכתבו התוספות במסכת יבמות (דף עו עמוד א). ולכן כתב שצריך לומר דדווקא כשראה רחל שוכבת במיטה ונתכוון לגוף זה ואחר כך נזדמנה לו לאה תחתיו זהו בכלל בני תמורה, אבל יעקב בשעת כניסתו לחופה ראה את לאה ונתכוון לגופה רק שסבר ששמה רחל, ובאופן כזה אין זה בכלל בני תמורה. והובא בשער הציון (שם סק"ז).

ג. הברכי יוסף (שם אות ד) תירץ, שאין על זה שם של בני תמורה אלא באופן שפשע שהיה לו לבדוק ולידע מי היא, אמנם יעקב אבינו כבר מסר סימנים לרחל, ולאה ידעה מרחל ומסרה לו הסימנים, ובכהאי גוונא דכבר היו סימנים והטעום אין זה בכלל בני תמורה מאחר שעשו את שלהם והשתדל בסימנים ולא עלתה להם.

ד. הכף החיים (שם אות לג) תירץ, שיעקב אבינו ע"ה היה יודע שלבן רצונו להחליף ומפני זה מסר סימנים לרחל, אלא שאף על פי שמסר לה סימנים עדיין היה חושש שמא תמסור הסימנים ללאה שלא תתבייש מפני דהיה יודע שרחל צדקת היתה ואינה רוצה שיבא על ידה צער לאחרים, ועל כן גמר בלבו בשעת ביאה תהיה מה שתהיה ואפילו אם היא לאה כדי שלא יהיו בני תמורה, שהיה יודע שתתעבר באותו הלילה כמו שנאמר ראובן בכורי אתה כחי וכו'.

וע"ע מה שכתבו בזה באור החיים (בראשית מט ג, ד"ה ומעתה נשקיף) ובשו"ת רב פעלים חלק ג' (חלק אורח חיים סימן י) ובשו"ת יביע אומר חלק י' (עמוד קנז, ד"ה ומ"ש הרהמ"ח).

בברכה,

הלל מאירס