מאז שהתחזקתי אני פשוט בנפילה

שלום וברכה,

המצב שאתה מתאר אכן קשה, ולבי עליך. הקב"ה מעמיד אותך בנסיון האמונה. בעזרת השם תלמד מאברהם אבינו שעמד בעשרה נסיונות, ותבטח בה' חרף הייסורים.

ראשית עלינו לזכור שהקב"ה יתברך לא משיג דבר מאיש. הוא הרי יוצר כל המציאות כולה, ולא ניתן להעניק לו דבר משל עצמנו, כי כל מה ששלנו - ניתן ממנו.

כך אמרו חז"ל: תן לו משלו שאתה ושלך שלו. ה' דורש מאדם להתקין מזוזה, רק לאחר שנתן לו בית. ה' דורש מאדם לערוך ברית מילה לבנו, רק לאחר שנתן לו בן. ה' דורש מאדם להניח תפילין, רק לאחר שנתן לו יד. ה' דורש מאדם לשמור על טהרת העיניים, רק לאחר שנתן לו עיניים. וכן בכל דבר ודבר שה' דורש מאיתנו מצווה כלשהי, הוא רק לאחר שה' נתן לנו מתנה ששווה אלף אלפי מונים יותר ממעשינו.

לכן, אצל הקב"ה לא קיים מושג של רוע או אכזריות ח"ו, כי הרי כל מה שהקב"ה עושה - הוא עושה אך ורק למעננו ולטובתנו, גם כשמונע מאיתנו טובות (החטאים פוגמים בנשמתנו, ומונעים את ההנאה הגדולה מכל - שהיא קרבת ה' בגן עדן. בדומה לרופא מנתח, כך ה' מעביר לעתים את הנשמה ייסורים ונסיונות שונים שנועדו לתיקונה הרוחני, כדי שתזכה לאושר ושכר נצחיים בעולם הבא). ראה עוד במאמרי - 10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים:

https://www.hidabroot.org/he/article/798

הרבה פעמים ה' ממיר לנשמה את ייסורי הגוף בקשיי פרנסה.

אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

האמן שכל מה שה' מעביר אותך - הוא אך ורק לטובת נשמתך, שעוד צריכה לזכות לשבת לצידו של הקב"ה בגן-עדן לנצח נצחים. הרי עובדה שלבסוף כולנו מזקנים ונפטרים מן העולם, ולא לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 

גם בשעת נסיון אל תתחרט על הדברים הטובים שעשית למען נשמתך.

כמו כן, שים לבך למה שאמרת לאנשים: "שיכוונו בליבם שזה נטו לצורך מצווה שאלוהים ציווה אותנו".

אם אכן קיימת צדקה ועשית מצוות נטו לשם שמים, לא היית מתרעם כעת שלא קיבלת תמורה על מעשיך הטובים. נדמה שבלבך ציפית לטובת הנאה בעולם הזה, ולא רק בעולם הבא, ועל כן אהבת את השם שלך לא היתה שלמה.  ה' מנסה אותך כדי להעלות אותך בדרגה.

אך גם ללא קשר לנסיון זה, דע שהייסורים שקיבלת אינם מקריים, אלא ייסורים שנקבעו לנשמתך עוד בטרם ירדה לעולם. ייסורים אשר היית חייב לעבור כדי לתקן עצמך, ואם תעמוד בייסורים באמונה שה' עושה הכל לטובה - מה גדול שכרך. 

אך דע שגם אם לא היית חוזר בתשובה חלילה - היית כיום באותו מצב, או במצב חומרי גרוע יותר מהיום. כי גזירת הקושי בממון נקבעה משמים, אלא שבזכות התורה והמצוות מצבך טוב יותר ממה שהיה בלעדי התורה והמצוות. ראה בתשובה שכתבתי ליעקב שמספר "אני לא מוצא פרנסה":

https://www.hidabroot.org/article/130581

כמו כן, תיארת במכתבך מצבים של אמונה עיוורת ש"יהיה טוב". אך אין זו דרך נכונה להתעלם מאותות מצוקה במציאות, אלא היה עליך לעשות את ההשתדלות ההגיונית ביותר לפי מציאותך, כי ה' רוצה שנפעל במציאותו לפי דרך הטבע ואמרו חז"ל שאסור לסמוך על הנס. החזון איש כתב בספרו "אמונה וביטחון" שמכיוון שאין נביאים בדורנו - אל לאדם לבטוח בעתיד מסוים, אלא יעשה את ההשתדלות הראויה למצבו ויבטח שכל תוצאה שתבוא לו נעשית מ-ה' לטובת נשמתו, וזו היא מידת הביטחון.

חפש בגוגל את "אתר מענה לבעלי תשובה" ותלמד הדרכה הגיונית לאמונה נכונה, ותימנע מטעויות דומות בעתיד.

בעזרת השם תחזיק מעמד בגבורה, תתחזק באמונה וביטחון - כי בלי אמונה למה לנו חיים, ותזכה לראות ישועות בקרוב, ושכרך יעמוד לך לנצח נצחים לעולם הבא.

שלך בברכה,

דניאל בלס