הבורא אינו חסר ולכן חייב שהינו טוב ומטיב?

בס"ד

שלום וברכה,

כל פעולה אנושית נעשית מחיסרון, היות והאדם תלוי בזמן - לכן מעשיו בתוך הזמן נועדו להביאו לשלמותו.

אך אלוקים אינו תלוי בזמן, ואינו משתנה, ועל כן גם רצונו להטיב אינו משתנה לעולם. הרמב"ם המשיל זאת לאור השמש שמאירה תמיד - כי השמש היא עצמה אור שמטבעה להאיר - בין אם הנבראים בוחרים לצאת מביתם ולהנות מאורה, ובין אם בוחרים להישאר בחושך. כך להבדיל הקב"ה מטיב תמיד מטבע שלמותו האינסופי, והנבראים הם שבוחרים אם להתקרב או להתרחק ממנו יתברך.

מסיבה זו אין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם. להרחבה עיין בתשובה זו:

https://www.hidabroot.org/question/132674

וחפש בגוגל חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית".

בברכה,

דניאל בלס