שלום,ברצוני לשאול איך אפשר לענות על הצופן התנכי

שלום וברכה,

 תחילה חשוב שתקרא תשובה זו, שמבארת את מושג אותיות אהו"י בתורה:

https://www.hidabroot.org/question/199492

 לגבי דילוגי אותיות, זכור לי שראיתי בעבר תשובה של פרופ' ריפס בנושא הזה, שאמר שבחרו לבחון דילוגי אותיות רק בפרקים שבהם אין כל הבדלים בין ספרי התורה. אך אצטט לך בנוסף תשובתו של הרב יעקב סגל שליט"א:

 "מלבד שאין דילוגים אלה עיקר ביהדות, וגם בתוך מחנה שומרי המסורה יש קצת המתנגדים לחפש משמעויות בתוך הדילוגים, והראיה לתורה משמים היא מעמד הר סיני ואמיתות המסורה, ודילוגי האותיות הם רקחות ופרפראות לתורה,אך עכ"ז יש בדילוגים אלה ודאי דברים מפליאים ומדהימים שלא ניתן להכחישם, והויכוח אם שיטת הדילוגים נכונה הוא אם תמיד ניתן למצוא דברים בשיטתיות. אך גם המתנגדים מודים שנמצאים דברים מדהימים בדילוגי האותיות כגון ה"רמבם" ו"משנה תורה" הרמוזים בפר' בא, או דברים מדהימים שמוצאים ב"דילוג מינימום", ואכמ"ל, וכתבנו בזה במענה לשקר 10, עי"ש מנפלאות תמים דעים. וב8 אותיות הפרש בלבד בחסרות ויתרות בין שתי הנוסחאות אפשר למצוא הרבה, בעיקר במרווחים קצרים. וגם "מתקזז" ההפרש בין שתי הנוסחאות, שבקורן יש 6 אותיות יתירות ובברויאר יש 2, כך שיש רק 4 אותיות הפרש. ובהשואה מדוייקת בין המסורה ל"כתר" [ע"פ רשימות שינויים שעשו לפני שנשרף] יש הפרש של 2 אותיות בלבד: עי' טבלה בקונטרס דעת תורה ירושלים אלול תשנ"ה עמ' כ"ז, שבמד' כ"ב ה' כתוב ב"כתר" בעורכמו הרמ"ה-קורן ולא כתימנים: בער. ובויקרא י"ט ט"ז כתוב אצלנו רעך ובכתר רעיך. ועי"ש במענה שקר 10. ונוסח המסורה [דומיא דקורן] עיקר, ושם נמצאים דברים רבים. ואפשר שאם היינו עוד יותר בקיאים, היינו מגלים דברים נפלאים עוד יותר כהנה וכהנה!

 ועוד ראה היטב בסוף המענה משו"ת גינת ורדים שרצון התורה שנלך אחר רוב כתבי היד המדוייקים לקבוע הנוסחא, וכמו שעשו בג' הספרים שנמצאו בעזרה במס' סופרים ו' ד', כי אחרי רבים להטות, ואזלינן בתר רובא, וע"פ הרוב הטמין הקב"ה, וגם אם נשתנה דבר הוא ע"פ כללי הקב"ה לילך אחר רוב, כדלקמן, ועפ"ז הטמין בדילוגים! ולפי"ז מסתמאימצאו משמעות של דילוגי אותיות בכל נוסח הכשר ע"פ התורה, וזהו הרצון האלוקי הטמון בתורה באופנים השונים. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת..."

לגבי ספרם של התימנים כתב:

"יש שתי נוסחאות בלבד של ספרי התורה המקובלות על כל עדות ישראל: נוסח המסורה הנהוגה ברוב הקהילות המבוסס על הרמ"ה והמנחת שי ע"פ הכתבי יד היותר מדוייקים במשך הדורות, ועליו מבוסס נוסח "קורן", ולעומתו נוסח "ברויאר" שהוא נוסח התימנים הדומה ל"כתר ארם צובה" שהיה שמור בחאלב שבסוריה [שהכתר עצמו כמעט על כל התורה- נשרף].  ע"פ שתי נוסחאות אלו בלבד נכתבים כל ספרי התורה של כל העדות, וביניהן מצויים בטבלה בדיוק תשעה הבדלים זעירים: 

 קורן ברויאר

בר' ד יג מנשוא מנשא

בר' ז יא מעינות מעינת

בר' ט כט ויהי ויהיו

שמ' כה לא תיעשה תעשה

שמ' כח כו האפוד האפד

במד' א יז בשמות בשמת

במד' י י חדשכם חדשיכם

במד' כב ה בעור בער

דבר' כג ב דכה דכא     

דהיינו: 8 שינויים בחסרות ויתירות [שזה כמו ניקוד], וחילוף אחד בין א' לה', בלא שום שינוי במשמעות הדברים [ועי' לקמן שיטת המנ"ח שטעות בחסרות ויתירות שלא משנה את המשמעות לא פוסל ספר תורה]! ואלה הן שתי הנוסחאות של כל קהילות עם ישראל שנתפזרו בכל העולם מזה אלפישנים! 

וראה כי השינויים המעטים שעדיין ישנם כגון ויהי\ויהיו או דכא\דכה [שאלה שני השינויים הכי גדולים מהמסורות המוסמכים] הם שינויים עתיקים עד לסמוך לזמן בעלי המסורה של זמן עזרא: הסופרים. שהרמ"ה מביא למחלוקות אלו ולא הכריע. ובס' שאלת דוד בסוף פסקי הלכות [יד דוד סי' א'] הוכיח ש"פצוע דכה" או "דכא" היא מחלוקת קדמונית בין הבבלי לירושלמי, ולשניהם כוונת המילה לשם איבר המילה, ועם א' הכוונה להגיד היכן נמצא ["דכא" מלש' נמוך: תשב אנוש עד דכא], ועם ה' הכוונה מה קרה לו ["דכה" מלש' חתוך]. ועי' ערוך השולחן יו"ד רע"ה אות כ"ב וכ"ג מה שדן בדקדוק המילה עם בעל שו"ע הרב, אם ה' או א'. ועי' ס' משנת אברהם סי' ל"ב ס"ב. "

בברכה,

דניאל בלס