האם כהן שלא צם יכול לשאת את כפיו?

שלום רב,

כהן שאינו מתענה בתענית ציבור יכול לשאת את כפיו בתפילת שחרית, אולם בתפילת מנחה אין לו לישא כפיים, ועליו לצאת מחוץ לבית הכנסת קודם לרצה.

מקורות: הנה מבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סימן קכט סעיף א) שאין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה, אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שיכור, וגזרו במנחה של תענית אטו מנחה של שאר ימים. אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפילת המנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לתפילת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הלכך יש בה נשיאת כפים. ע"ש. ולפי זה נראה שכהן שאינו מתענה לא ישא כפיו במנחה של תענית ציבור, היות וחזר החשש של שכרות.

וכן כתב הפרי חדש אורח חיים (סימן קכט או ב) שאם יש כהן בבית הכנסת במנחה שהיה לו שום אונס שלא התענה לא יעלה לדוכן עם הכהנים המתענים. וכ"כ המחזיק ברכה (בקונטרס אחרון שם אות א) והמהר"א ישראל בספר כסא אליהו (שם אות ב) והשלמי צבור (דף קמב ע"ג, ודף קסב ע"ב) והבית מנוחה (בדיני נשיאות כפים אות ד) ובספר מועד לכל חי (סימן כט אות ו). וכתב הכף החיים (סימן קכט אות ה) שצריך לצאת חוץ לבית הכנסת קודם לרצה.

ואמנם בשו"ת גנת ורדים (כלל א' סימן מט) כתב שגם כהן שאינו מתענה יכול לשאת את כפיו בתפילת מנחה. ועל פי זה כתב בלוח ארץ ישראל (צום גדליה) שאם אין שם כהן אחר רשאי לעלות. וכן דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כאשר כתבו בספר הליכות שלמה על המועדים (ניסן-אב, פרק יג סעיף י). אולם מסתימת הפוסקים הנ"ל נראה שגם באופן זה אין לו לשאת כפיים. וכן ראה בספר מזבח אדמה (סימן קכט) שהביא דברי הפרי חדש הנ"ל, וכתב, כל שכן כשאין שם כהן אחר אלא הוא שלא ישא כפיו, ויצא חוץ מבית הכנסת.

וע"ע בספר הליכות שלמה (שם) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שיש להתיר לכהן שאינו מתענה לישא כפיים גם באופן שיש שם רק עוד כהן אחד שמתענה שנושא את כפיו כדי שהמצוה תהיה מן התורה. אולם מסתימת הפוסקים הנ"ל נראה שדעתם שגם בכה"ג לא ישא כפיים. וכן פסק בספר חזון עובדיה ארבע תעניות (עמודים צח-צט, ועמוד שעה ד"ה ודע).

בברכה,

הלל מאירס