חברה והשקפה
האם היהדות התחדשה בגלות בבל?
- ט"ז טבת התשע"ח
שאלה
שלום כבוד הרב. אני סטודנט באוניברסיטה ובין היתר אני לומד קורס העוסק בהיסטוריה של ממלכת יהודה ובשיעור האחרון המרצה (שהוא ארכיאולוג וחוקר היסטוריה בכיר למיטב ידיעתי, כלומר לא מישהו שהייתי ממהר להתעלם ממנו) סיפר שלפי הממצאים- לפני גלות בבל, מנהג השבת לא היה נהוג בקרב היהודים והתחיל להתהוות רק בתקופת השהות בבבל ובתקופת שיבת ציון וכן הוא אמר שגם יום כיפור לא היה נהוג באופן שבו מתייחסים אליו כיום עד לגלות בבל ובעצם רק בבבל היהודים למדו מנהגים בבליים ובעצם הוסיפו ליום כיפור את עקרון הכפרה ושלפני כן יום כיפור היה בעיקר ציון זמן של חמישה ימים לפני הציון החשוב של חג הסוכות. האם זה ייתכן? האם הגיוני שלא היה נהוג לשמור שבת לפני גלות בבל? האם שמירת השבת איננה מנהג שהגיוני שהיה נהוג מאז מתן תורה פשוט משום שהשבת היא מהתורה? והאם הגיוני הדבר שכתבתי לגבי יום כיפור? כמו כן, המרצה אמר (אך בצורה פחות מעמיקה) שבעצם גם העקרון שהארץ הייתה ריקה בגלות הוא מיתוס כי נמצא שהיו אזורים שהמשיכו להתקיים כפי שהתקיימו קודם לכן גם לאחר הגלות לבבל. האם דברים אלה הגיוניים ונכונים? שוב, אני רוצה שלא תתייחס לדברים אלה בזלזול כי המרצה הוא איש בכיר בתחומו ונראה שהוא חוקר את הדברים לעומקם. אשמח כמובן לתשובה שתניח את דעתי בעניין זה. תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
לא לחינם אומרים שארכיאולוגיה הוא המדע המפוקפק ביותר, כי רובו מבוסס על השערות כרס, וארכיאולוגים חולקים אלה על אלה מקצה לקצה. המרצה שאתה שומע משתייך לזרם המינימליסטי של הארכיאולוגיה, זרם שמאלני בעיקרון שלרוב מתנגד לזכות היהודים על ארצם (או רוצה להדגיש את זכות הפלסטינים בארץ), ולכן המציא את התיאוריה שעם ישראל התהווה לראשונה בתקופה בית ראשון, או נוצר מעירבוב של שבטים כנעניים שונים...
"יש לא מעט חוקרים הניצבים מחוץ להסכמה הכללית על ביקורת המקרא ומנגחים אותה משני כיוונים מנוגדים. בקצה אחד עומדים אלה (המכונים "פונדמנטליסטים") המקבלים את ההשתלשלות ההיסטורית המתוארת בתנ"ך ככתבה וכלשונה ומוכנים לקבל עדויות חיצוניות רק אם אינן סותרות את הסיפור המקראי (בן-נון). בקצה האחר עומדים חוקרים (המכונים "מינימליסטים" או "ניהיליסטים") הטוענים שכל ההיסטוריוגרפיה המקראית אינה אלא פיקציה מאוחרת, שנכתבה בתקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית (המאות החמישית-השלישית לפנה"ס)." (כתבה מעיתון הארץ, התנ"ך כהיסטוריה? של איתמר זינגר).
עם זאת, אוסף העדויות שהתגלו המעידים על מהימנות המקרא הוא אדיר:
ישנן ראיות ארכיאולוגיות רבות:
https://www.hidabroot.org/article/217458
https://www.hidabroot.org/article/214413
וראי ספריו של הרב זמיר כהן שליט"א, על ארכיאולוגיה תנכי"ת:
לגבי שאלתך על יום השבת, שאלה הנה חסרת משמעות למי שמכיר במהימנות 24 ספרי התנ"ך שנושא עם ישראל, אשר חוזרים ומעידים על מציאות יום השבת לאורך 3300 שנה. מצווה אשר הצטווה בה עם ישראל עוד בדור המדבר:
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ." (שמות כ)
"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד..." (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג)
ונביאי ישראל העירו אפילו על איסור תחומים בשבת: ""ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת" (ירמיהו יז, כז).
מבקרי המקרא בטירופם טוענים שכל ספרי התנ"ך הומצאו ושוכתבו מדמיונם של "זקני ציון כוהנים" בתקופת שיבת ציון, כאילו המציאו לנו אלף שנים של היסטוריה שלא היתה. קונספירציה זו זכתה להתייחסות נרחבת:
הקונספירציה: https://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2550581&forum_id=4142
ארכיאולוגיה: https://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2421518&forum_id=4142
המציאות: https://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2518614&forum_id=4142
כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:
1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.
2. הטענה שהמציאו את התנ"ך בתקופת יאשיהו מלא סתירות, ראשית כל, כי אין אף עדות חוץ-מקראית לקיומו של יאשיהו, וההסתמכות עליו מגיעה מספר מלכים, אולם ספר מלכים מעיד בעצמו שיאשיהו רק קירב את העם לחגוג את חג הפסח בירושלים, ופחות מ-60 שנה לפניו חי המלך חזקיהו בדורו שמרו כל העם את התורה. בקיצור: אין במקרא מקום לשכחה, והתנ"ך מתאר רצף של מסורת בין הכתובים.
3. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.
4. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.
5. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.
צריך לדעת שאין בכל ההיסטוריה האנושית ספר-דת או ספר היסטוריה שחובר ממגילות שונות. כך שעצם הטענה לאפשרות חיבור שכזה מ"תעודות" היא שנויה במחלוקת. שנית, במשך מאות שנים לא מצאו בארכיאולוגיה אפילו ראיה אחת שהמקרא אי פעם חובר מתעודות שונות. לא נמצא זכר לתעודה אחת. ומגילות מדבר יהודה הוכיחו שהתורה כולה היתה קיימת בשלמותה לפני יותר מ-2200 שנה.
ישנם 24 ספרי תנ"ך שמתעדים את כל התקופות בעם, את כל המחלוקות, ביושר רב ובביקורתיות רבה אף כלפי מלכים ונביאים בעם. אך אין אפילו רמז של אזכור לאירוע מדהים כזה של חיבור תורה מתעודות, או אפילו מחלוקת בעם לגבי חלקים מהתורה, או מגילות שונות. התורה תמיד היתה ונותרה שלמה במקרא.
לסיכום נא ראה:
https://www.hidabroot.org/article/219799
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il