האם מותר להוריד כביסה בשבת?

שלום רב,

מותר להוריד כביסה יבשה מהחבל בשבת אם בדעתו להשתמש בה בשבת. ובאופן זה מותר גם להסיר בידיו את מהדקי הכביסה. אולם אם אין לו צורך בכביסה בשבת אסור להורידה משום מכין משבת לחול. ואם יש חשש שירד גשם והכביסה תתרטב, מותר להוריד אותה אפילו אין בדעתו להשתמש בה בשבת. אלא שבאופן זה יש למשוך את הכביסה בלי לגעת במהדקי הכביסה.

מקורות: אמנם דעת המשנה ברורה (סימן שח ס"ק סג) שאם הבגדים היו רטובים בשיעור טופח על מנת להטפיח בבין השמשות אזי אפילו אם הם התייבשו במשך השבת הם אסורים בטלטול, משום מיגו דאתקצאי לבין השמשות - וכדלעיל בדברי הרמ"א בסימן שא סעיף מו - איתקצאי לכולי יומא. וכוונת קדשו למה שכתב הרמ"א שם שאסור לטלטל בגדים השרויים במים בשבת אם מקפיד על מימיו שמא יבא לידי סחיטה.

אולם רבים מן האחרונים כתבו להתיר לטלטל בגדים שהיו רטובים בבין השמשות והתייבשו במהלך השבת כשיש לו בהם צורך בשבת, משני טעמים:

א. על פי דברי הבית יוסף אורח חיים (סימן שי) בשם הכל בו לגבי תמרים שנותנים עליהם מים בגיגית בערב שבת ואינם ראויים ובשבת נעשו ראויים דמותרים בשבת, משום דהוי גומרו בידי אדם, וכהא דאמרינן בביצה (דף כז עמוד א) סתם קדרות רותחות הם בבין השמשות וכו', דשמע מינה משם כיון דברי שיתקן מעצמו מיקרי גומרו בידי אדם. והובא במשנה ברורה (שם ס"ק יט). וממילא גם כאן אם ברור שהבגדים הרטובים יתייבשו במהלך השבת לא שייך בהם מיגו דאתקצאי (ראה שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ה' סימן כב אות כו, ושו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן פא אות ג, ושו"ת מקוה המים חלק ג' סימן מח, ושו"ת שבט הלוי חלק א' סימן סב אות ג, וחלק ג' סימן לג אות א, ושו"ת באר משה חלק ב' סימן כד, ושו"ת אבן ישראל חלק ט' עמוד פ, וספר אור החמה על המשנה ברורה שם. ועיין שו"ת מנחת שלמה חלק א', מהדורת תשס"ה, עמוד צא, ושו"ת אז נדברו חלק א' סימן ה, וחלק ג' סימן מב, ושו"ת משנה הלכות חלק ו' סימן סה מה שכתבו להסביר את דעת המשנה ברורה שסובר שלא הוי בכלל גמרו בידי אדם. ועיין במנחת יצחק שם שכתב, שאולי מדובר במשנה ברורה באופן שאין ודאי שיתייבש בשבת, ואף אם יתייבש על ידי חמה דומה לגרוגרת וצמוקים שגומרו בידי שמים, שספק שמא לא יהיה חמה).

ב. משום שלכאורה בגד רטוב מעולם לא היה בגדר מוקצה, שהרי כתב המגן אברהם (סימן שא ס"ק נח) שמותר לטלטל בגד רטוב על ידי עשרה בני אדם דמדכרי אהדדי ולא יבואו לסחוט. ולפי זה היות ויש אפשרות לטלטל בגד זה על ידי כמה בני אדם, נמצא שגם בבין השמשות לא היה בגדר מוקצה, וממילא אם נתייבש במהלך השבת מותר לטלטלו. ולפי טעם זה גם אם לא היה ברור שהבגדים יתייבשו במהלך השבת הם מותרים בטלטול ושימוש (ראה שו"ת מנחת יצחק שם אות ד, ושו"ת מנחת שלמה שם הערה 5, ושבט הלוי בשני המקומות הנ"ל, ואור לציון חלק ב' פרק כו הערה ה. ועיין מה שכתבו ליישב דעת המשנה ברורה בשו"ת באר משה שם בשולי התשובה, ובספר אשרי האיש חלק ב' פרק יז סעיף טו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועיין שם סעיף מא שהגרי"ש אלישיב פוסק כדעת המשנה ברורה).

וכן ראה עוד בספר גנזי שערי ציון (עמוד כח) שהובא מהרב בן ציון במברגר זצ"ל ששאל את החזון איש זצ"ל, כבסים התלויים על החבל, והיו רטובים בבין השמשות, האם מותר להורידם בשבת, והשיב: לצורך מותר. וכתב הגר"ח קניבסקי שליט"א וז"ל מרן חולק בזה על המשנה ברורה שם.

וכ"כ הגר"ע יוסף זצ"ל בספריו לוית חן (אות לז) והליכות עולם חלק ג' (עמודים רכ-רכב) וחזון עובדיה שבת חלק ג' (עמודים פז-פט) להתיר להשתמש בכביסה שהתייבשה במהלך השבת מכוח שני הטעמים הנ"ל. וכן פסק עוד בקצרה בשו"ת יביע אומר חלק ז' (חלק אורח חיים סוף סימן לט) וחלק ט' (חלק אורח חיים סימן קח אות קנג).

ומכל מקום אם אין לו צורך בבגדים בשבת, אסור לו להוריד אותם משום איסור מכין משבת לחול. ואם יש חשש שירד גשם, מותר לו להוריד את הבגדים. וכ"כ בספר השבת והלכותיה (סימן כח סעיף ט ובהערה שם) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל. וכן פסק בשו"ת מחזה אליהו חלק א' (סימן נה אות ב).

אלא שנראה שבכה"ג אסור להוציא את מהדקי הכביסה בידיו משום שהם בגדר כלי שמלאכתו לאיסור, ולא הותר לטלטל מוקצה מן הסוג הזה אלא לצורך גופו או מקומו ולא מחמה לצל וכמו שכתב בשלחן ערוך (סימן שח סעיף ג). ולכן יש לו להוציא את הכביסה על ידי שימשוך את הבגדים בלא לגעת במהדקים, ואז זה מותר כמו כל טלטול מן הצד לצורך דבר המותר וכמו שכתב בשלחן ערוך (סימן שיא סעיף ח). וכן ראה בספר אור לציון (שם) שכתב, שאם אין צריך לכביסה בשבת, יוציא את הכביסה ע"י שימשוך את הבגדים בלא לגעת במהדקים. וצ"ל דאיירי כשיש חשש שירדו עליהם גשמים, דאי לאו הכי הרי זה אסור משום מכין משבת לחול.

בברכה,

הלל מאירס