תפילה וברכות
האם צריך לנגב את הפה עם מים אחרונים?
- כ"ח טבת התשע"ח
שאלה
שלום וברכה!
האם כשאני עושה מים אחרונים עליי לנגב טיפה את הפה או אסור? כי שמעתי מכמה אנשים שחייבים לעשות זאת, ויש אנשים שאמרו לי שאסור בשום פנים ואופן לעשות זאת. אשמח לדעת מה התשובה במדויק
תודה מראש!
תשובה
שלום רב,
יש אומרים שאין לנגב את הפה באצבעות שעדיין לחים מנטילת מים אחרונים, אולם למעשה אפשר ורצוי לעשות כן.
מקורות: אמנם דעת הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו כף החיים (סימן כה אות ב) שלא טוב עושין הרוחצים גם שפתותיהם ממים אחרונים, דדווקא לראשי אצבעותיו הוא שניתן רשות לתת חלק לסטרא אחרא ולא בפיו ובשפתיו, ואם חפץ לרחוץ ידיו ופיו היטב, ובמים רבים, יעשה כן קודם או אחרי כן. וכ"כ הגרי"ח סופר זצ"ל בספרו כף החיים (סימן קפא סוף סק"א) שנראה לו שאין ליתן ידו על שפמו בעוד שהם לחות ממים האחרונים כין דאלו המים חלק הסטרא אחרא.
אולם הנה ברש"י מסכת יומא (דף פג עמוד ב, ד"ה מים אחרונים) כתב, דרך הנוטלים ידים לקנח את שפמם בידים טופחות. וכן מצאתי לרבנו חיים מטודילו (תלמיד רבנו פרץ והרשב"א) בספר צרור החיים (דרך שני אות י) שהביא דברי רש"י הנ"ל ש"המנהג" במים אחרונים לנקות גם השפם. ולכאורה מפורש שאין שום חשש לנקות את הפה עם מים אחרונים, ושאדרבה כך הוא גם המנהג. ועיין למהרש"ם בספרו דעת תורה (סימן קפא סעיף א) שהביא דברי רש"י אלו, וכתב: ולא נזכר בפוסקים. ע"כ. ואולי לא נזכר בדברי הפוסקים משום שאין בזה חיוב, ועכ"פ לכאורה רואים מדברי רש"י שאין עניין להיזהר שלא לעשות כן.
(אמנם ראה להגר"ח פלאג'י בכף החיים הנ"ל שכתב שמדברי רש"י ביומא הנ"ל אין הוכחה להפך מדבריו. וכנראה כוונתו שיתכן שכוונת רש"י שהדרך לקנח את שפמם לפני או אחרי מים אחרונים. וכ"כ בספר וזאת הברכה עמוד 138 הערה 6 ליישב בשם הגר"מ אליהו זצ"ל).
וההסבר לזה שאין חשש לקנח את פיו במים ששורה עליהם רוח רעה, הוא משום שרוח רעה שורה דווקא על המים שירדו מידיו על גבי הקרקע, וכפי שנראה מדברי רש"י מסכת חולין (דף קה עמוד א, ד"ה קינסא). וכן מבואר בפרי מגדים אורח חיים (סימן ד באשל אברהם סק"ז) ובמחצית השקל (שם). וכן ראה עוד בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק אורח חיים סימן ב אות ב). אולם במים שנשארו על ידיו לא שורה רוח רעה. וכ"כ ליישב בנידון דידן בספר שערים מצויינים בהלכה חלק א' (סימן מד סק"א).
ומצינו לכמה מן הפוסקים שכתבו שכן יש לנהוג לנקות את פיו במים שנשארו על ידיו ממים אחרונים, ראה לבעל החות יאיר בספרו מקור חיים (קיצור הלכות סימן קפא סעיף א) שכתב, ירחץ גם השפה והשפתיים, וכל שכן למברך ברכת המזון בזימון.
וכן ע"ע בשו"ת התעוררות תשובה חלק א' (סימן סג) שהעיד שכן נהג אביו בעל הכתב סופר זצ"ל זיע"א לרחוץ את פיו במים אחרונים לנקות מה שדבוק בו משיורי מאכל. והוסיף שכן נראה מדברי רש"י ביומא הנ"ל.
וכן מנהג חב"ד - ראה בספר שערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק א' (סימן קג) שכתב, אחרי שנוטלים מים אחרונים יש להעביר את האצבעות כשהם לחים עדיין על השפתים (ומה שהוסיף שם שבחג הפסח נזהרין שלא להעביר הידים על השפתים - היינו למנהג חב"ד מחשש חימוץ).
וכן מנהג תימן - וכמו שכתבו בספר עריכת שולחן חלק ב' (סימן קפא סעיף א) ובספר שלחן ערוך המקוצר חלק א' (סימן לב הערה ה).
וע"ע בספר ילקוט יוסף חלק ג' (סימן קפג סעיף יב) שאדם רשאי להעביר את ידיו לאחר שנטל מים אחרונים על פיו ושפמו.
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il