אדם שהלווה בריבית, איך יכול לתקן?

שלום רב,

אדם שהלווה בריבית קצוצה מחויב להחזיר את כספי הריבית ללווה. אמנם היות שאיסור ריבית הוא מעין איסור גזילה, יכול הלווה למחול לו על הריבית שלקח ממנו.

חוץ מזה יש למלווה לחזור בתשובה על איסור זה, היינו חרטה על עוון ריבית, וידוי בפיו על כך, וקבלה על עצמו בלב שלם לא לשוב עוד לעוון זה לעולם. ואם יעשה כן - סר עוונו וחטאתו תכופר ויזכה לקום בתחיית המתים.

מקורות: אדם שהלווה בריבית קצוצה מחוייב להחזיר את כספי הריבית ללווה כמבואר בשלחן ערוך יורה דעה (סימן קסא סעיף ה). ועיין שלחן ערוך (שם סעיף ז) שאם בא לעשות תשובה מעצמו להחזיר הריבית ואינו דבר מסויים, אם רוב עסקו ומחייתו בריבית, אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו דרך לתשובה, וכל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו. אלא שכתב הש"ך (ס"ק יג) בשם הריב"ש, שמכל מקום הם חייבים להחזיר לצאת ידי שמים.

ומה שמועיל שהלווה ימחל למלווה על הריבית, כן פסק השלחן ערוך שם (סימן קס סעיף ה) שמועלת מחילה לפטרו כמו בכל גזל. ואמנם דעת הפרישה (סק"ח) שדווקא לפטרו מתשלומין מועיל, אבל איסור ריבית שחל עליו משעה שקיבלו מתחילה לא זזה ממנו במחילתו. אולם בספר התרומות (שער מו חלק ד' סעיף ד) כתב, שמחילת הלווה עוקרת איסור ריבית מהמלווה. וכן מבואר בביאור הגר"א (סק"ז) שמחילה זו מועילה גם לצאת ידי שמים. וכן כתב בשלחן ערוך הרב (הלכות ריבית סעיף ה). וע"ע באורך בשו"ת מנחת יצחק חלק ב' (סימן עט).

וכתב הפתחי תשובה (שם סק"ו) בשם השאילת יעב"ץ חלק א' (סימן קמז) שדווקא מחילה בפירוש מועילה, אבל שתיקה לבד לא מועילה.

בברכה,

הלל מאירס