חברה והשקפה
פרשנות לפסוק בישעיהו סו'
- י"ט שבט התשע"ח
שאלה
כבוד הרב.
ישעיהו סו'
יא לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם, מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ; לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם, מִזִּיז כְּבוֹדָהּ.
האם יכול להיות שזיז כבודה=אבן השתייה?
קראתי את המלבים, רשי ומצודות שלא ייחסו את צמד המילים הללו לאבן השתייה.
האם לאדם הקורא תנך ניתן חופש הפרשנות או שרק לגדולי תורה?
חייב לציין כי אני אדם חילוני שלא גדל בסביבה דתית אך מאד מתעניין ומאמין!
תשובה
שלום וברכה,
יפה שאתה שואל שאלות טובות ונבונות. בעזרת השם תזכה להמשיך להחכים ביהדותך, ולהיות בן צדיק לאביך שבשמים. בעיקר מומלץ שתצפה בהרצאותיו המחכימות של הרב זמיר כהן, שיעשיר את ידיעותיך ביהדות.
רצוננו הוא להתחקות אחרי הכוונה המקורית של המקורות. רש"י ומפרשים אשר חיו לפני אלף שנה ויותר היו קרובים לכתבי הקודש הרבה יותר מאיתנו - הן מבחינה היסטורית, הן לשונית והן תרבותית, מלבד שכל ראשם היו מונח בתורה הקדושה, הם הכירו את השפה ועולם המושגים העתיק טוב מאיתנו. בנוסף, הם ינקו את תורתם מרבותיהם שינקו אותה מרבותיהם במסורת של דורות, וכך קיבלו פירושים נאמנים והסברים נכונים לכוונת הראשונים. על כן יש לפירושם גם מעמד היסטורי, העוזר לנו בהבנת המקורות בצורה טובה יותר.
החכמים שהיו קרובים יותר למתן תורה, ניחנו בלב רחב משלנו ושכל עמוק להרחיב ולפרש מה שאין בכוחנו לפרש (אחת ההוכחות המובהקות ביותר לכך נמצאת בדרשות חז"ל שמפוזרות לכל אורך התלמוד, שפה סודית שאין לנו כמעט הבנה בה כיום, ולא יכולת לדרוש דרשות מדעתנו). גם חייהם מעידים עליהם שהקריבו יותר מאיתנו עבור לימוד התורה, מסרו עליה נפש, מה שהקנה להם קדושה יתירה לכוון לפירושים נכונים בתורה. אין דומה פירושו של מי שמוסר נפש על לימודו לכל אדם אחר.
ולעצם שאלתך,
אם לא ראית רב גדול שפירש את המילים "זיז כבודה" כאבן השתייה, אז כנראה שפירוש זה איננו נכון. אך ראוי להמשיך ולחפש, אולי תמצא מי שכן מפרש כך, ותוכל לומר חידוש זה בשמו.
בברכה רבה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il