האם ילד מיוחד הוא נשמה גבוהה?

שלום רב,

בספר מעשה איש חלק ג' (עמוד רל) הובא מהג"ר מתתיהו סלומון שליט"א (המשגיח של ישיבת לייקווד) שסיפר מעשה נורא שקרה בגייטסהד:

יהודי אחד היה לו בן החולה בתסמונת דאון. האיש אהב מאוד את ילדו, כדרך ילדים אלו שחונן הקב"ה את הוריהם באהבה מיוחדת ועזה לבנים אלו, והיו לו עוד ילידם בריאים במשפחה. ויהי היום הילד הגיע לגיל בר מצווה, והאב החליט לעשות לו בר מצווה. האב הזמין לסעודת המצווה מנין של אנשים מידידיו (גם אני הייתי ביניהם), וכן את ראש ישיבת גייטסהד הגאון ר' לייב גורביץ זצ"ל. באמצע הסעודה נעמד הג"ר לייב ואמר בין השאר להורים: "אשריכם שנתנו לכם נשמה גדולה וגבוהה זו, שאתם בתור שומרים שלהם תזכו שכשתבואו לעולם-הבא תמצאו נשמה זו במשפחתכם"... ההורים התרגשו עד מאוד מדבריו החמים של ר' לייב זצ"ל, והודו לו מקרב לב על דברי העידוד שחיזק את רוחם עד מאוד.

האב רצה מאוד לשמח את בנו, והחליט לקחתו לסיור בארץ ישראל. כשהיה בארץ הלך להתברך מפיהם של גדולי ישראל, וכשחזר מארץ ישראל סיפר לחבריו מעשה פלא ונורא, וכך הוה עובדה. הוא הלך עם בנו למרן החזון אש זצ"ל לקבל ברכה, ומיד כשנכנס עם בנו קם החזון איש לפניו מלוא קומתו. התפלא היהודי על שרבינו קם לפניו, וחשב שבוודאי תלמיד חכם אלמוני בא מאחוריו. הוא סיבב ראשו לאחוריו ולא ראה איש. כיון שנתברר לו שהחזון איש נעמד בשבילו, תמה ואמר: רבי, אינך צריך לעמוד מלפני"... ענה לו רבינו: "אינני עומד לכבודך. אני עומד לכבוד בנך. הילד הזה הוא מהנשמות הגדולות ביותר בדורינו. מפניו אני נעמד".

בברכה,

הלל מאירס