גזירת ציפורניים בראש חודש שחל בערב שבת

חודש טוב,

גם מי שנוהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש, יכול להקל בזה בראש חודש שחל בערב שבת - כשהן גדולות ועודפות על הבשר. ולפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל מותר לגזור ציפורניים בראש חודש בכל אופן.

מקורות: אמנם בסידור דרך החיים, וכן בקצור שלחן ערוך (סימן עב סעיף יד) כתבו, שאין לקוץ ציפורניו בראש חודש, אפילו חל בערב שבת. וכן החמיר בזה בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר הנהגות ערב שבת). וכן כתב המשנה ברורה (סימן רס סק"ז) שיש מקומות שאין נוטלין ציפורניים בראש חודש אפילו חל ביום ערב שבת קודש כי כן צווה רבי יהודה חסיד.

אולם בספר תהלה לדוד (סימן רס אות א) כתב, שלכאורה מותר ליטול הציפורניים בראש חודש שחל בערב שבת כי שייך לומר בזה שומר מצווה וכו'. וכן כתב בספר שער שער הכולל על סידור דרך החיים (סימן מח אות ג) בדעת השלחן ערוך הרב. וכן ראה שו"ת אלף המגן (סימן יב) שכתב, שלא מיבעיא במי שנוהג ליטול ציפורניים בכל ערב שבת דוודאי יכול ליטלן אף בערב שבת זה שחל בו ראש חודש, אלא אף הנוהג ליטול בערב שבת אחת לשתי שבתות מפני שאין ציפורניו גדולות כל כך, מכל מקום הרי על כל פנים מקיים מצוותו בערב שבת זה כמנהגו על פי דברי חז"ל, בוודאי המיקל גם בכהאי גוונא לא הפסיד, ואולי נקרא גם זריז ונשכר לקיים מצוותו לכבוד שמים מפני כבוד שבת. והובא בשו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סוף סימן צט). וע"ע בספר שבעים תמרים על צוואת רבי יהודה החסיד (צוואה נז) שדעתו שאם חל ראש חודש בערב שבת, לכתחילה יטול ציפורניו ביום חמישי, אולם אם אירע לו אונס או שכחה, ולא נטלן מקודם ערב שבת, והוא רגיל ליטלן בכל ערב שבת, דשפיר מותר לו ליטלן בערב שבת שחל בו ראש חודש, ושומר מצווה לא ידע דבר רע.

ואם ציפורניו גדולות יש יותר מקום להקל, ראה שו"ת משיב הלכה חלק ב' (סימן ד) שהורה שבאופן זה אין למחות למי שנוטל. וע"ע כף החיים (סימן רס אות יב) שכתב, שאם ציפורניו גדולות ועודפות על הבשר יש להקל ולקוץ אותן בראש חודש שחל בערב שבת. וכ"כ בשו"ת אז נדברו חלק י"ב (סוף סימן ד) שאם חל ראש חודש בערב שבת, לכתחילה יחתוך אותן ביום ה', ובדיעבד והציפורניים גדולות אפשר לחתוך גם בערב שבת, וכמו שכתב כף החיים.

ולפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה חנוכה (עמוד רנב) מותר לגזור ציפורניים בראש חודש, ובפרט בראש חודש שחל בערב שבת.

בברכה,

הלל מאירס