האם החינוך החרדי עדיף מהחינוך הדתי??

בס"ד

שלום וברכה, ותודה על שאלתך.

לגבי הטענה לגזענות:

אמנם קיימים עדיין מקרים של גזענות שצריך להוקיע בציבור, אך ברוב המקרים שאני עצמי בדקתי, לא הוציאו את הילדים/ילדות בגלל רקע של עדתם, אלא בשל חוסר הקפדה בביתם על נושאים של צניעות טלויזיה ואינטרנט. תלמודי התורה לא רצו שהילד/ה מבית מקולקל יפגמו בחינוך התורני של הילדים/ילדות האחרים בכיתה.

צריך להבין שהציבור האשכנזי והחסידי מקפיד עד מאוד על חינוך דייקני על טהרת הקודש. מנגד זאת רבים מבני ספרד הם מתחזקים, ובני משפחות מתחזקות (קרובות ורחוקות). התקשורת השתמשה בעובדה זו כדי לטעון טענות של גזענות במוסדות חינוך אשכנזים כלפי הספרדים הלומדים בהם.

כמובן אינני אומר שלא היו מקרים אמתיים של גילוי גזענות - שצריך להוקיע, אך ברוב המוחלט של המקרים שבדקתי - היה זה מהסיבה החינוכית דלעיל, ללא קשר לעדה. והוכחה קלה לדבריי: אין כמעט ישיבה אשכנזית אחת בארץ שאין בה אחוזים ניכרים של ספרדים. כידוע - גזענות אמתית אינה יכולה להתיר במקומה בני גזע אחר (האם להבדיל, אמריקאים לפני 200 שנה היו מתירים לאפריקאים לשבת עם ילדיהם בכיתות לימוד ואוניברסיטאות? דבר זה לא יעלה על הדעת). אני עצמי זכיתי ללמוד בישיבה ליטאית חרדית, והיה אצלנו שיעור ניכר של ספרדים ותימנים בישיבה - ובחיי לא ראיתי שהרבנים התייחסו אליהם באופן שונה מאשר לתלמידים ליטאים.

אם מחשבות על הנושא הזה כל כך מטרידות אותך - אז לדעתי מן הראוי לרשום מלכתחילה את הילדים לבני מוסד התואמים את העדה שלך - התואמים את התרבות, התפילות, המנהגים, ואפילו השירים והמאכלים וסלנג הדיבור. ובראש ובראשונה לפי פסקי ההלכה לפיהם את הולכת. ברוך השם יש תלמודי תורה וישיבות ספרדיות מעולות בימינו.

בעיניי זרם ביהדות נחשב לטוב יותר, כאשר הוא מצליח להנחיל לילדיו את שמירת התורה, ההלכה ולימודה. אם זרם מתרשל בתפקיד חינוך היהדות לדורות הבאים - אין לו עתיד.

 דתיים לאומיים היו בעברם חרדים, אשר החליטו לערב אידאולוגיות לאומניות בתוך היהדות, ורבים מהם מתקלקלים כיום בעקבות הניסיון "לשלב" בין העולם התורני לחילוני. לא נראה שזו שיטה חינוכית טובה לבניית משפחה יהודית וחינוך ילדיך בדרך התורה לדורות הבאים.

בתור חוזר בתשובה, אני יכול לומר שאינני מכיר חינוך יותר אוהב ומסור מן החינוך החרדי.

אני גר בבני ברק מזה 15 שנה, ולא נתקלתי בתופעה של אלימות במוסדות חינוך חרדים. מקרים כאלה הם נדירים מאוד, וכלי התקשורת החילונים עוטים עליהם כעדר נשרים על שלל רב, הכול במטרה להכפיש את הציבור החרדי.

אין להאמין לתקשורת האנטי-דתית בישראל. היא שהמציאה את סיפור "הדרת נשים", ומשתמשת בדוגמאות בזויות ונדירות מאוד - כדי להכליל ולהכפיש את כל בני הציבור החרדי, שמכבדים את הנשים מאוד.

על השמצת הציבור החרדי בישראל:

https://www.hidabroot.org/article/149055

 https://www.hidabroot.org/article/3217

ונא לראות המדור:

https://www.hidabroot.org/magazine/category/18125?page=6

 בכל ציבור ישנם משוגעים וקיצוניים - אלא שהתקשרות מציגה אותם בקול תרועות כאילו היו הרוב המכריע של החרדים, ולא כך הוא.

 אל נא תשכחי שהמגזר החרדי מפעיל את ארגוני החסד וההצלה הגדולים ביותר בישראל - אשר מסייעים למיליוני חילונים ודתיים ללא הפלייה, ואין כמעט חילוני בימינו שאינו נעזר בארגונים כמו עזר מציון לפחות פעם בחייו. ארגונים כמו יד שרה וחסדי נעמי אשר חוסכים למדינה מיליוני שקלים בשנה, ותורמים מזון לאלמנות ויתומים ונזקקים מכל המגזרים וכל הערים בישראל.

המגזר החרדי גם מפעיל את ארגוני התשובה הגדולים ביותר בעולם, ופועל יותר מכל מגזר אחר להשבת יהודים לאביהם שבשמים, ובכך מראה על דאגה ואהבה לכל עם ישראל. ארגון הידברות מופעל בידי רבנים חרדים ובכל מעשיו מבקש להוסיף שלום ואהבה בישראל!

 אנשים בטבעם מושפעים מאוד ממקורות האינפורמציה שלהם, ולכן עליך לשאול עצמך שאלה פשוטה, האם האתרים שבהם את קוראת נאמנים בהצגת הציבור החרדי, המונה כיום קרוב למיליון יהודים בישראל?

 בתור חוזר בתשובה, גיליתי שהציבור החרדי שונה לחלוטין מהדרך שבה הוא מוצג בתקשורת. החרדים נחמדים ועדיני נפש, ושמחים לעזור לכל אדם שעמו באים במגע. אל תשכחי שארגוני הצדקה והחסד הגדולים בישראל הם חרדים, ועוזרים לכל האוכלוסיות בישראל, דתיים וחילונים כאחד. הציבור החרדי אוהב חסד וגמילות חסדים ורודף שלום.

אלימות בציבור החרדי היא נדירה מאין כמותה.

 כנגד העליהום שעושים השכם וערב נגד החרדים בתקשורת, הוקמו אתר הידברות וערוץ הידברות המגיעים לעשרות אלפי בתים בישראל, המראים את היהדות ביופייה, מסבירים נושאים שאינם מובנים לציבור (מעמד האישה ביהדות, תורה ומדע, צבא וכו'), וכן מראים שאנו שומרי המצוות - אנשים טובים וישרים אשר אוהבים את עם ישראל. עובדה המתבטאת גם בישיבות והחינוך התורני הנאמן והמסור.

 בברכה,

דניאל בלס