חברה והשקפה
על נער ההיתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב
- י' אדר התשע"ח
שאלה
באחרונה התחלתי לקורא את ספרו של הרב מוצפי , אחד ההסברים הניתנים בספר על המשפט נער ההיתי וגם זקנתי הפסוק מובא כהסבר על צדיקים אשר היו מוצאים על מחיה ותרומות את כל הונם ,מכיוון שהם צדיקים אז הם לא צריכים לדאוג שמה ישארו בלי פרנסה ,ולגבי ילדיהם אם היו יראי שמיים ושמרי תורה אז אן מה לדאוג לפרנסתם ואם לא אז זה שכרם . שאלתי היא כיצד בשואה התקיים משפט זה
תשובה
שלום וברכה,
אין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.
למה הדבר דומה? לחייל ששואל את מפקדו בקרב: "מדוע אני צריך לחבוש קסדה? הרי יש חיילים שחבשו קסדה ונפגעו בראשם למרות זאת!" - שאלתו כמובן לא הגיונית. הקסדה מגנה על הראש ברוב המקרים, בדרך הטבע הרגילה, אך ודאי שיש מקרים של פגיעה ישירה ויוצאת מן הכלל, שבהם אף קסדה לא תעזור.
באופן דומה, מצוות מזוזה מגנה על הבתים ברוב המוחלט של המקרים, כמו שמצוות כיבוד אב ואם מאריכה את החיים של רוב האנשים שמכבדים את הוריהם, אך ישנם מקרים היוצאים מגדר הרגיל - חשבונות שמים מיוחדים עם אותה נשמה - אשר אינם מבטלים את הגזירה. גם במקרה של צדיקים, בדרך ההשגחה הרגילה אין הם מגיעים לידי גזירות רעות וחרפת רעב, כי הם מוגנים יותר מרוב האנשים.
אך אמרו חז"ל שכאשר נופלת גזירה על הציבור, מלאך המוות אינו מבחין בין צדיק לרשע, ועוד שצדיק אחד יכול במותו על קידוש השם לכפר בעד דור שלם.
אחרי הכל, מה נאמר על עשרת הרוגי מלכות? הרי גם בימי חז"ל נהרגו תלמידי חכמים חשובים, כחלק מגזירות הדור. כמובן, אין לנו הבנה בחשבונות שמים, אך יש לידע שהכול נעשה בגזירת עליון עם כל נשמה, ואין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל. ברוב המקרים תלמידי חכמים אינם ניזוקים, ושומעים אין ספור מעשי נסים מופלאים כיצד ניצלו מסכנות רעות. בתורתם מגנים על עצמם ועל הדור כולו. וזה הכלל.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il