האם בעל לא שומר שבת יכול להוציא את אשתו בקידוש והבדלה?

שלום רב,

אם הבעל מחלל שבת בפרהסיא, ראוי להחמיר שלא יוציא את אשתו בקידוש והבדלה.

אמנם אם הוא מתבייש לחלל שבת ליד אדם גדול (רב חשוב וכיוצא בזה), ניתן להקל בזה, ובתנאי שהוא מאמין במצוות קידוש והבדלה, ומכוון להוציא אותה ידי חובה.

ומכל מקום אין לו לברך על הבשמים בתוך סדר ההבדלה, אלא יתן לאשתו לברך על הבשמים בעצמה.

מקורות: יעויין בספר אור לציון חלק ב' (פרק כ תשובה ה) שמחלל שבת בפרהסיא אינו יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש. וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן קסב) שכתב, שראוי להחמיר שמחלל שבת אינו יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש. ועיין שם עוד לעניין תינוק שנשבה. ולעניין חשש יין נסך בנגיעת המחלל בשבת ביין של הקידוש. וע"ע בשו"ת אבני ישפה חלק ג' (סימן לו ענף ב) וחלק ד' (סימן מב) שנקט בפשיטות שמחלל שבת לא יכול להוציא את השומעים ידי חובת ברכת הקידוש. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק אורח חיים סימן קח אות קכט) שכתב, שאם אי אפשר לו לקדש בעצמו, והוא נאלץ לצאת ידי חובה על ידי מחלל שבת, יש לו על מה שיסמוך, וטוב שיאמר בלחש קידוש היום עם המקדש, ויתן בכוס עינו בשעה שמקדש. וע"ע בשו"ת דברי סופר (סימן ח).

אמנם מחלל שבת בפרהסיא שמתבייש לחלל שבת בפני אדם גדול, ניתן להקל שאינו בכלל מחלל שבת בפרהסיא, וכמו שכתב המשנה ברורה (סימן שפה סק"ו). וע"ע מה שהביא בזה בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק יורה דעה סימן יא אות יד). ואמנם בשו"ת מנחת יצחק חלק ג' (סימן כו שאלה ד) שהביא מהדרכי תשובה בשם הטהרת המים, שזהו דווקא במחלל שבת באיסור דרבנן, אבל באיסור שבת דאורייתא, כל שידעו עשרה מזה הוי בפרהסיא. אולם בספר חכמת הלב (פרק ז דרכי שלום אות ז) חולק על זה.

וכן כתב באור לציון שם שאם אותו מחלל שבת מתבייש לחלל את השבת ליד אדם גדול יש להקל שאפשר לשמוע ממנו קידוש ולצאת ידי חובה. ע"ש. והוא הדין לגבי הבדלה. ומכל מקום פשוט וברור שכל זה הוא דווקא כאשר המחלל שבת מאמין בעצם המצוה של הבדלה, ומכוון להוציא את האחרים ידי חובת המצוה.

ומכל מקום כיוון שטעם הדבר שמברכים על הבשמים בהבדלה הוא משום שהנפש כואבת מעזיבת הנשמה יתרה (ראה משנה ברורה סימן רצז סק"ב), לכן מחלל שבת שכפי הנראה אינו זוכה לקבל נשמה יתירה, אין לו לברך על הבשמים בתוך סדר ההבדלה משום חשש הפסק, וכן מבואר בשו"ת באר משה חלק ח' (סימן פח), ויתן לאשתו שתברך על הבשמים בעצמה.

בברכה,

הלל מאירס